"אמרתי לעובדים שזה הולך להיות ארוך ושהרבה זמן לא אהיה בעסק. לא חשבתי שזה ייקח 8 חודשים"

דגן אלון (50), בעל חברה המספקת מערכות חשמל ותקשורת ורס"ן במיל', הוא כנראה שיאן המילואים של ענף הבניה. בשבת המקוללת של ה-7 באוקטובר עלה על מדים ורק בשבוע שעבר חזר לעסק. "אמרתי לעובדים משפט אחד: 'תדאגו שיהיה לי לאן לחזור'. עכשיו נכבה שריפות, פרויקטים שאפשר להציל אז נציל, אבל כשאתה לא נמצא אין וואקום ונכנסים אחרים". על עזרה מהמדינה הוא לא בונה, ואם יקראו לו ללבנון? "ברור שאני חוזר"

שיתוף הכתבה
דגן אלון במהלך שירות המילואים בבמלחמת "חרבות ברזל" (באדיבות המצולם) דגן אלון במהלך שירות המילואים בבמלחמת "חרבות ברזל" (באדיבות המצולם)

בשבת של שמחת תורה, בשעה 6:29 של ה-7 באוקטובר 2023, התעורר דגן אלון (50) מגני תקווה למשמע האזעקות כמו רוב אזרחי ישראל. זמן קצר לאחר מכן עלה על מדים וב-10:00 בבוקר כבר היה ביחידה בלי לחכות לצו. עד כאן מזכיר סיפורו את סיפורם של מאות או אף אלפי ישראלים באותו בוקר ארור. אלא שבניגוד לרובם, אלון המשמש כרב סרן בחטיבת הנח"ל, חזר אל החברה שאותה הקים רק לאחרונה, לאחר 8 חודשים רצופים של שירות מילואים.

"ביום השני למלחמה הרמתי טלפון לעובדים שלי. אמרתי להם שזה הולך להיות ארוך ושייקחו בחשבון שהרבה זמן לא אהיה בעסק", הוא מספר. "לא חשבתי שזה יהיה כל כך הרבה זמן. אמרתי להם משפט אחד: 'תדאגו שיהיה לי לאן לחזור'. וזה קרה. 'העסק המשיך לתפקד'".

אלון הוא בעליה של טי. אס. פאוור, חברה העוסקת ביבוא ושיווק פתרונות משולבים של מערכות חשמל ותקשורת, המיועדים לבתי מגורים ולבנייני משרדים, שמשולבים בה בעיקר בשלב בנייה. בין הפתרונות שמספקת החברה: שקעים ברצפה, מערכות מודולריות למשרדים ועוד. את החברה הקים ב-2015 וקרא לה על שם ילדיו - טל ושחר, והיא מונה חמישה עובדים נוספים מלבדו.

לאחר שבועיים ראשונים בצפון הארץ, עבר אלון לשרת בחזית עזה, שם שימש כקצין לוגיסטיקה חטיבתי, עד לשחרורו לאחרונה. ביום חמישי שעבר חזר לפעילות העסקית. "נעשה מה שאפשר לעשות, נכבה שריפות, פרויקטים שאפשר להציל אז נציל. כשאתה לא נמצא, אין וואקום ונכנסים אחרים. אני מאמין שהשם שלי והמקצועיות ידברו בעד עצמם".

דגן אלון (מימין) במהלך מלחמת "חרבות ברזל" (באדיבות המצולם)דגן אלון (מימין) במהלך מלחמת "חרבות ברזל" (באדיבות המצולם)

איך העובדים תפקדו בהיעדרך?
"המלחמה השפיעה מן הסתם גם עלינו. אבל בסך הכול הם עשו מה שהם יכולים. העניין הוא שהעסק הזה הוא עסק שבניתי לבד. עשיתי כמה שאני יכול בטלפון, אבל רוב הזמן הייתי גם בלי טלפון. הבעיה העיקרית כשהעסק זה אתה ואתה לא נמצא, זה שעם כל הסולידריות, אנשים רוצים לדבר איתך".

חזרת למציאות אחרת. אילו שינויים חלו בפעילות בעקבות המלחמה?
"הרבה פרויקטים הוקפאו מן הסתם, כי אנשים רוצים לראות מה קורה, אז הביקושים נעצרו  ובעקבות זה גם את הבניה. איפה שזה לא עצר את הבנייה אם אתה לא מגיע במאני טיים לעסקה, אז מישהו אחר סוגר אותה".

אז מה החזון לעסק לאחר החזרה?
"החזון הוא קודם כול להחזיר את המצב לקדמותו, לראות שאנחנו חזרה על הסוס, במקום הראשון שהיינו בו קודם. בזמן שלא הייתי נכנסו כאלו שניסו לנגוס בעוגה, גם מי שלא התעסק בציוד הזה התחיל להתעסק. נכנסה תחרות. לא הרבה, זהו עסק שהוא די נישה, עם 2-3 שחקנים, אבל אנשים ראו שאפשר לנצל את ההזדמנויות ולהיכנס. גם מתחרים קיימים החלו לייבוא עוד מוצרים".

הסיוע מהמדינה עזר? 
"בהתחלה קיבלנו משהו, אבל לא בניתי על המדינה. מבינים שכולם באותה סירה. לא משם תבוא הישועה".

למרות הכול הוא אומר שגם לקריאה ללבנון ייענה ללא היסוס, "אני מקווה שנתיישר מהר לפני שאצטרך לחזור ללבנון. מקווה שלא נצטרך, אבל אם כן, אז ברור שאני חוזר לשם".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:משרדיםאתרי בנייהצה"לענף הבנייהחרבות ברזל
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...