לא רק מגורים: חובת מכוני הבקרה צפויה להתרחב משמעותית
במסגרת המהפכה שעובר ענף הבנייה, יחויבו בבדיקה של מכוני בקרה, לראשונה, גם מבנים המשמשים לצורכי ציבור, מסחר ותעסוקה. "החלטת המועצה הארצית משנה סדרי עולם"
גיל שטיין, מנכ"ל מכון בקרת הבנייה הישראלי. צילום: באדיבות המכון
בעוד כותרות מדורי הנדל"ן עוסקות בהשפעות המלחמה על רמות הביקוש ובמחסור בפועלי בניין, בפברואר האחרון נעשה עוד צעד ענק במסגרת המהפיכה שעוברת על ענף רישוי הבנייה: המועצה הארצית לתכנון ובנייה הרחיבה את מנעד הפרויקטים שיחויבו ברישוי של מכון בקרה מקצועי, וכללה בו לראשונה מבנים המשמשים לצורכי ציבור, מסחר ותעסוקה.
מדובר במהלך בעל השפעות נרחבות על תהליך קבלת ההיתרים השונים – מהיתרי הבנייה ועד לתעודות הגמר ואישורי האכלוס. כך, אם עד היום היו מכוני הבקרה אמונים על בדיקות התכן של מבני מגורים בני 9 קומות לכל היותר, החל מיולי הקרוב הם יידרשו לאשר מבנים בגובה 42 מטרים הכוללים עירוב שימושים . במסגרת ההחלטה אף נקבעו מועדיהן של פעימות עתידיות נוספות בהרחבת הסמכויות של מכוני הבקרה – על חשבון גורמי הבקרה המסורתיים של מוסדות התכנון.
"לא ניתן להמעיט בחשיבותה של החלטת המועצה הארצית, ואפשר להגיד שהיא משנה סדרי עולם בענף הרישוי והבנייה", אומר גיל שטיין, מנכ"ל מכון בקרת הבנייה הישראלי, אחד מממכוני הבקרה המובילים בתחום בישראל, אשר מופקד על בדיקות תכן וביצוע למבנים בכל רחבי הארץ. לדבריו, החשיבות של המהלך באה לידי ביטוי בשני גורמים עיקריים השלובים זה בזה: ייעול הביורוקרטיה וקיצור לוחות הזמנים במיזמי נדל"ן.
"מיום הקמתם, מטרת מכוני הבקרה היא להיות one-stop-shop עבור יזמים ורשויות מקומיות ולרכז את כל הבדיקות הדרושות מכוח הוראות התכן. החלטת המועצה תאפשר לנו לערוך בקרה מקיפה של כלל הנושאים הקשורים בשלום הציבור ובריאות המתשמשים במבנים – סביבתיים, בטיחותיים ובריאותיים.
"כפועל יוצא מכך, תהליכי רישוי הפרויקטים יתקצרו משמעותית, שכן מכוני הבקרה מחויבים להשלים את בקרת התכן בתוך 51 יום מרגע הפנייה אליהם. אבל מעבר לזה, הנוכחות שלהם בפרויקט מקצרת מאוד את שלב הבקרה המרחבית – זו שנעשית לפני בדיקת מכון הבקרה ומצויה בסמכותה של של ועדת התכנון הרלוונטית. בענף שבו הוצאת היתר אורכת כ-30 חודשים בממוצע – לפי נתוני הלמ"ס והתאחדות הקבלנים – יש בכך בשורה של ממש".
אין לדעתך בעיה עם העברת האחריות לבטיחות המבנים מידי המדינה לגופים פרטיים?
"ההיפך הוא הנכון. אנחנו אמנם נכנסים בנעליהם של הגורמים המאשרים, אולם אותם גורמים הם אלה שמכשירים את הבקרים שלנו. בסופו של דבר גורמי הרישוי הממשלתיים יוצאים נשכרים מכך, הן בשל מצוקת כוח האדם המקצועי אצלם והן בשל הצורך במתן מענה לאומי למגזר הייזום והבנייה.
"גם בפן המהותי של הבקרה עצמה, הדבר הזה מיטיב עם כולם. העברת הסמכויות למכוני הבקרה הופכת את כל ההליך לאינטגרטיבי – כזה המשלב בתוכו את כל הבדיקות והאישורים הנדרשים, שלא פעם שלובים אחד בשני.
"לדוגמא, אם עד היום משרד הבריאות ביצע רק בדיקות סניטריות, ומערך כיבוי האש התמקד כמעט אך ורק בפתחי אוורור ובמערכות גלאי העשן, הבדיקה שלנו כמכון מקרה מקצועי משלבת בין כלל ההיבטים האלה, שללא ספק משליכים אחד על השני. בכך יוצא שתהליכי הבקרה והרישוי שאנחנו מספקים הם הרבה יותר שלמים, ומעניקים מענה מקצועי ומעמיק לתכלית שלשמה הם הוקמו".
צוות המכון לבקרת הבניה הישראלי. צילום: רז רוגובסקי.
חדשות לבקרים
מכון בקרת הבנייה הישראלי, המונה למעלה מ-30 בקרים, פועל משנת 2018 והוא מגופי הבקרה המובילים בשוק הבנייה המקומי. עד היום השלים המכון את בקרתם של עשרות מבנים בפריסה ארצית, בהם אישר את גמר הפרויקטים ואת איכלוסם.
לנוכח תוכניות מינהל התכנון להעביר עד 2026 את כלל ההיתרים לאחריותם של מכוני הבקרה, מכון בקרת הבניה הישראלי מקבוצת מילגם, נדרש כעת להתכונן לעלייה ניכרת בהיקפי הפעילות שלו.
מה ההרחבה הניכרת בסמכויות הבקרה מצריכה מכם כארגון?
"אין ספק שנידרש להיערך לכך, הן ברמה הארגונית והן ברמה המקצועית. בחודשים הקרובים מכון בקרת הבנייה הישראלי יידרש להגדיל משמעותית את כוח האדם שלו, כי ברור לנו שהיקף הפעילות יכפיל ואף ישלש את עצמו. עם זאת, אסור להתעלם מהמחסור החריף בכוח אדם מקצועי ואיכותי בתחום בקרת המבנים בישראל. על הממשלה להבין את הצורך בפתיחת צוואר הבקבוק בנושא הכשרת הבקרים, ויפה שעה אחת קודם".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות