תמל 2010 בקריית גת: בי"ס שהושקעו בו מיליונים ייהרס; העמותה המפעילה עתרה נגד המהלך – ונדחתה

אנשי העמותה טענו כי שמעו על התוכנית רק בפברואר האחרון, אך בבית המשפט המחוזי התברר כי ראשיה ידעו על כך לכל המאוחר בינואר 2020 • "אין מקום לביטול התוכנית; אין גם מקום להחזרתה לוותמ"ל"

שיתוף הכתבה
קריית גת (שאטרסטוק)קריית גת (שאטרסטוק)

בית הספר שנבנה "אך לאחרונה" בהשקעה של כעשרה מיליון שקלים ייהרס – עתירת העמותה המפעילה אותו נדחתה על הסף, מסיבות שונות, על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

המדובר הוא בבית ספר בשכונת שבטי ישראל בקריית גת, בשטח שבו מתוכננת תמל/2010 – תוכנית מועדפת לדיור על שטח של כ-180 דונם, בחלקה הצפוני של העיר. התוכנית מקדמת התחדשות עירונית בשכונה וכוללת פינוי של 372 יח"ד ובינוי של 2,728 יח"ד במקומן, לצד 4,500 מ"ר למסחר, שטחי ציבור פתוחים ושטחי ציבור לבנייני ציבור.

העמותה מבקשת להשיב את התוכנית לשולחן הוועדה; לחלופין, לחייב את עיריית קריית גת לערוך שימוע כדין לעמותה בטרם ביטול/שינוי זכויותיה במקרקעין; או להקצות קרקע ומבנים חלופיים לבית הספר וכן לפצות את העותרת בהתאם; או להורות על ביצוע התוכנית בשלבים, כך שהעברת החזקה במקרקעין ליזמים תתבצע רק לאחר הקמת מבנים חלופיים לבית הספר

עמותת קריית התורה קריית גת הגישה, באמצעות עורכי הדין אורי כהנא ויואל יעקב, עתירה לביטול החלטת הוותמ"ל להפקדה ולאישור של התוכנית. היא מבקשת להשיב את התוכנית לשולחן הוועדה, לצורך פרסום ההפקדה כדין, מתן זכות התנגדות וטיעון, וקבלת החלטה על סמך מסד נתונים עובדתי, מפורט, מלא ונכון; לחלופין, לחייב את עיריית קריית גת לערוך שימוע כדין לעמותה בטרם ביטול/שינוי זכויותיה במקרקעין; או להקצות קרקע ומבנים חלופיים לבית הספר וכן לפצות את העותרת בהתאם; או להורות על ביצוע התוכנית בשלבים, כך שהעברת החזקה במקרקעין ליזמים תתבצע רק לאחר הקמת מבנים חלופיים לבית הספר.

"התוכנית בלתי סבירה באופן קיצוני, אושרה בהליך שערורייתי, בלתי תקין ובלתי הוגן"

העמותה טוענת כי בהקמת בית הספר הושקעו כעשרה מיליון שקלים, בתיאום עם עיריית קריית גת ובמסגרת פרויקט משותף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל. לדבריה, "התוכנית בלתי סבירה באופן קיצוני, אושרה בהליך שערורייתי, בלתי תקין ובלתי הוגן, רצוף בפגמים מהותיים, מבלי שהובאו כלל ההשלכות הקשות שבאישור התוכנית, מבלי שניתנה לעותרת כל הזדמנות להגיש התנגדות לתוכנית ולהעלות את טענותיה ביחס לתוכנית, ומבלי שהוצעו ו/או נלקחו במסגרת התוכנית חלופות כלשהן -והכול תוך התעלמות מוחלטת מהעותרת ומזכויותיה, כמו גם זלזול בסכומי העתק שהושקעו על ידי העותרת מכספי תרומות, וכן בכספי ציבור רבים שהושקעו על ידי העירייה ומשרדי ממשלה".

"המשיבים הפרו את כל הוראות הפרסום הרלוונטיות וקידמו תוכנית להריסת מבני הציבור במתחם מבלי להביא זאת לידיעתם של המחזיקים והמפעילים של אותם מבני ציבור", ממשיכים העותרים, "מבלי לפרסם את הפקדת התוכנית בחזית מבנה ציבור ראשי, ומבלי לפרסם את דבר הפקדת התוכנית בשכונות הסמוכות - והכול בניגוד לנדרש בהוראות חוק הוותמ"ל".

העתירה הוגשה כשנה וחצי לאחר שהתקבלה ההחלטה המנהלית בדבר אישור התוכנית, ובוודאי שחלפו 45 ימים מיום קבלת ההחלטה בדבר הפקדת התוכנית. האינטרס הציבורי במקרה זה דורש הקפדה יתרה על מועדי השיהוי שכן מדובר בהליך התחדשות עירונית רחב היקף המשליך על רווחתם של כל תושבי השכונה, וחורג מעניינה האישי של העותרת"

המשיבים – הוותמ"ל, העירייה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רשות מקרקעי ישראל ועוד הצביעו על כמה טעמים לסילוק העתירה על הסף. "הראשון, שיהוי כבד: העתירה הוגשה כשנה וחצי לאחר שהתקבלה ההחלטה המנהלית בדבר אישור התוכנית, ובוודאי שחלפו 45 ימים מיום קבלת ההחלטה בדבר הפקדת התוכנית. האינטרס הציבורי במקרה זה דורש הקפדה יתרה על מועדי השיהוי שכן מדובר בהליך התחדשות עירונית רחב היקף המשליך על רווחתם של כל תושבי השכונה, וחורג מעניינה האישי של העותרת. 

השני, אישור התוכנית כמוהו כמעשה עשוי: התוכנית פורסמה ואושרה מזמן, מעמדה כשל חיקוק ויוצרת הסתמכות של צדדים רבים. חזקה זו חיונית לשמירת סופיות ההליך התכנוני, הקפדה על הוודאות והגנה על אינטרס ההסתמכות של מי שהסתמך על התוכנית. 

השלישי, לעתירה לא צורפו גורמים רבים אשר עשויים להיפגע מההכרעה בהליך, ודי בכך כדי לסלקה". המשיבים, שיוצגו על ידי עו"ד עודד יהוד - עוזר לפמ"ד (אזרחי) ועורכי הדין רועי בראונר ואברהם יורקביץ, טוענים כי העותרת אינה מנויה על הגורמים שחלה חובת ההודעה לגביהם, ומפרטים כי "חובה זו תפקידה לשרת תכליות של שקיפות, הגברת אמון הציבור והבטחת זכות הטיעון של הציבור".

"לטענת היזמים, העותרת בחרה להעלים מעיני בית המשפט את הפגישה"

לאחר ששמעה את הדברים פסקה השופטת העמיתה חני סלוטקי כך: "העתירה הוגשה ביום 28.5.2021, היינו מקץ כשנה וחצי מיום הפרסום כדין שלאחריו מוחזקים כל הנוגעים בדבר כיודעים על קיומה של התוכנית. הפרסום ברשומות היה ב-1.12.2019.

כבר בפתח תגובתם טענו היזמים כי העותרת טענה בכזב כי רק בחודש פברואר 2021 נודע לה דבר אישורה של התוכנית, זאת שעה שבין אחד היזמים לבין נציגי העמותה התקיימה פגישה עוד בנובמבר 2019, כך לטענת היזמים, בטרם התפרסמה התוכנית למתן תוקף ברשומות. לטענת היזמים, העותרת בחרה להעלים מעיני בית המשפט את הפגישה, שבה עלה באופן ברור ומפורש כי נציגי העמותה מודעים לתוכנית ומכירים את המוצע בה.

בהתאם לעדויות שניתנו במהלך המשפט, ולנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי העותרת והמצטרפים ידעו על הגשת התוכנית לכל המאוחר בסוף ינואר 2020 ובחרו שלא לעתור ולבקש את עיכוב ביצוע התוכנית כבר אז"

בהתאם לעדויות שניתנו במהלך המשפט, ולנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי העותרת והמצטרפים ידעו על הגשת התוכנית לכל המאוחר בסוף ינואר 2020 ובחרו שלא לעתור ולבקש את עיכוב ביצוע התוכנית כבר אז".

לבד מעניין זה, התייחסה השופטת על ההשלכות האפשריות שטומנת בחובה קבלת העתירה: "במהלך התקופה שחלפה מפרסום התוכנית נחתמו חוזים עם מרביתם של דיירי השכונה המיועדים לפינוי-בינוי, ואין ספק כי בפן האובייקטיבי גורם השיהוי לנזק לצדדים שלישיים, שמן הסתם מצפים בכיליון עיניים לשיפור הצפוי בתנאי המגורים הקשים שלהם מכוח התוכנית.

העלולים להיפגע מקבלת העתירה הם בוודאי בעלי הזכויות במקרקעין שמיועדים לפינוי ובינוי. מדובר ב-372 יחידות דיור המיועדות להריסה, אשר נבנו בשנות ה-60 של המאה הקודמת. מצבן התחזוקתי ירוד באופן המשליך גם על מצבן הבטיחותי. הדירות הללו אינן כוללות מיגון דירתי כנגד ירי רקטי"

העלולים להיפגע מקבלת העתירה הם בוודאי בעלי הזכויות במקרקעין שמיועדים לפינוי ובינוי. מדובר ב-372 יחידות דיור המיועדות להריסה, אשר נבנו בשנות ה-60 של המאה הקודמת. מצבן התחזוקתי ירוד באופן המשליך גם על מצבן הבטיחותי. הדירות הללו אינן כוללות מיגון דירתי כנגד ירי רקטי. 
אכן היקף הנפגעים הפוטנציאלי הוא רחב, אך ב'מקבילית הכוחות' זיקתם לתוכנית חזקה והעניין שיש להם בקידומה הוא ממשי. כך, 'קולה של היעילות' נחלש ויש לקבוע כי היה מקום לצרפם כמשיבים, ומשהדבר לא נעשה יש לדחות העתירה על הסף גם מטעם זה".

עוד ציינה השופטת, ביחס לטענה כי העמותה לא ידעה על קיומה של התוכנית, כי "לתוכנית הוגשו התנגדויות (שנדחו),בין היתר של עשרה תושבי שכונות סמוכות לשכונה הנדונה. היינו פרסום התוכנית הובא לידיעת תושבי קריית גת, קל וחומר שהובא לידיעת העותרת והמצטרפים שנמצאים בשכונת 'שבטי ישראל' שהתוכנית מתייחסת אליה וששלטי הפרסום הוצבו בשטחה.

לתוכנית הוגשו התנגדויות (שנדחו),בין היתר של עשרה תושבי שכונות סמוכות לשכונה הנדונה. היינו פרסום התוכנית הובא לידיעת תושבי קריית גת, קל וחומר שהובא לידיעת העותרת והמצטרפים שנמצאים בשכונת 'שבטי ישראל' שהתוכנית מתייחסת אליה וששלטי הפרסום הוצבו בשטחה"

"לאור כל האמור לעיל, אין מקום לביטול התוכנית. אין גם מקום להחזרת התוכנית לוותמ"ל לדיון מחדש. יש לדחות את טענת העותרת והמצטרפים אליה בדבר הצגת מצג עובדתי חסר ומטעה בפני הוותמ"ל, המתעלם מקיומו של בית הספר במתחם". העותרת והמצטרפים, ביחד ולחוד, נדרשים לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.

לעיון בפסק הדין לחצו כאן


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:רשות מקרקעי ישראלעיריית קריית גתהוועדה המקומית לתכנון ובנייהבית המשפט המחוזיותמ"להשופטת חני סלוטקיעמותת קריית התורה קריית גת
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...