בכירי המהנדסים מתריעים: גם בניין שעבר תמ"א 38 עלול לקרוס ברעידת אדמה
לדבריהם, החיזוק לא מבטיח הגנה מפני קריסה של הבניינים הישנים, בין השאר מכיוון שהחומרים שמהם נבנו לא מתאימים לתוספת קומות, לא ברור מה מצב היסודות ואין פיקוח על החיזוקים. "זה כמו בן אדם מבוגר שאתה מחליף לו את הידיים והרגליים והוא עדיין נשאר מבוגר"
יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים יאיר דיקמן ויו"ר איגוד מהנדסי הערים צחי כץ (יח"צ)
חדשות מדאיגות לבעלי דירות שחוזקו או נרכשו במסגרת מיזמי תמ"א 38 במסלול חיזוק (תמ"א 38/1): במקרה של רעידת אדמה בעוצמה משמעותית, גם הבניין שבבעלותם עלול לקרוס. כל עולה מחוות דעת שנכתבו לאורך השנים האחרונות על ידי בכירי מהנדסי הבניין בישראל, אשר הוצגו גם במהלך דיוני ועדות הכנסת שנערכו לאורך שנת 2022, אודות החלופה לתמ"א 38 ("חלופת שקד").
מאותם דיונים עלתה תמונה לפיה על אף הליך החיזוק שעברו, שכל תכליתו הוא מיגונם מפני רעידות אדמה, כלל לא ברור אם הם יישארו יציבים בשעת מבחן. "המבנה אכן עומד בהוראות התקן (נגד רעידות אדמה, דנ"ק)", סיכם את אחד הדיונים סגן יועמ"שית מינהל התכנון עו"ד בני ארביב, "זאת אומרת יש פה הגנה, כמובן הגנה הסתברותית גם מפני חיזוק. אבל מה שהמהנדסים מתריעים מפניו הוא שהבעיות של המבנים הישנים לא מסתכמות ברעידות אדמה. זאת אומרת בעיות כמו קריסת מבנה".
האזהרה הראשונה נכתבה ב-2011
תוקפה של תמ"א 38 אמור לפוג באוקטובר הקרוב על שני מסלוליה - תמ"א 38/1 לחיזוק ועיבוי הבניין, ותמ"א 38/2 הריסה ובנייה. במקומה היתה אמורה להיכנס חלופת שקד, אך כיום לא ברור מתי יחל יישומה.
רעידות האדמה שאירעו באחרונה בסוריה וטורקיה עוררו שוב את דחיפות הנושא. עם זאת, מהנדסים סבורים שגם בניינים שחוזקו בתמ"א 38, עלולים לקרוס גם לפני רעידת האדמה הצפויה. על פי דו"ח של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ל-2022-2022, עד 2017 היה רוב לבקשות לחיזוק. בין לבין התאזן השיעור ל-50%, ורק ב-2020 עברו רוב הבקשות להריסה ובנייה. לפי מחקר של הכנסת, רק 2.3% מהבניינים הזקוקים לחיזוק חוזקו מתוקף התוכנית ואוכלסו, כך שמעט בניינים, גם מבין אלה שחוזקו, חסינים מפני הסיכונים. על פי התקנים המעודכנים, מסלול של הריסה ובנייה אמור להגן על הבניין גם מפני הסכנות האלה.
כבר במחקר של מרכז המידע של הכנסת מ-2011, התריעו המהנדסים מפני חיזוק בתמ"א 38/1: "כדי להגיש תוכנית לחיזוק בניין בפני רעידות אדמה, יש להביא בחשבון את הנתונים ההנדסיים שלו: סוג הקונסטרוקציה, טיב היסודות ועומקם, החיבור בין האלמנטים המרכיבים את הבניין ועוד. מידע זה אמור להימצא בתיק ההנדסי של הבניין ברשות המקומית, אך לא תמיד הוא בנמצא: בעבר לא תמיד נעשה רישום של הקונסטרוקציה, ולא תמיד הוגשו חישובים הנדסיים מפורטים של הבניין. יש הבדלים גדולים מבחינה זו בין רשויות מקומיות ובין בניינים באותה רשות מקומית".
יאיר דיקמן, מהנדס מבנים וממלא מקום יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות: "אם היו עושים תמ"א 38 /1 לבניין שקרס בחולון, הוא היה מצוין לרעידת אדמה, אבל עדיין הוא היה קורס מסיבות אחרות - בגלל אי עמידה בעומסים אנכיים. גם רעידת אדמה יכולה להיות זרז, אבל כשמתקנים בניין בן 70-60 שנה זה לא יפתור את כל הבעיות"
הפתרון שמצאו אז במשרד הפנים הוא לאסוף מידע על הבניין. כיום סבורים המהנדסים שתמ"א 38/1 הוא פתרון לא טוב מספיק, וכי יש להעדיף תמ"א 38/2 או פינוי בינוי מתחמי - תוכנית שמופיעה גם בחלופת שקד. מלבד הצד ההנדסי, הוחלט להחליף את תמ"א 38 גם מסיבות של היעדר תמריץ בפריפריה, תכנון עירוני ועוד.
"כשאתה מוסיף לבניין - אתה מחליש אותו"
לדברי יאיר דיקמן, מהנדס מבנים וממלא מקום יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, שנכח בדיונים בכנסת, "אנו מתנגדים לתמ"א 38/1. אמנם הבניין יכול לעמוד ברעידות אדמה, אך מכיוון שזה בניין ישן, זה כמו בן אדם מבוגר שאתה מחליף לו את הידיים והרגליים והוא עדיין נשאר מבוגר. מה זה אומר? שכל החלק הפנימי שלו ישן, ועלולה להיות סיטואציה הזויה שתתכנן את הבניין לרעידות אדמה, ובסוף הוא יקרוס בגלל שהוא ישן עם בליה, ומתוכנן לעומסים אנכיים שלא בתקנים החדשים. אם למשל היו עושים תמ"א 38 /1 לבניין בחולון, הוא היה מצוין לרעידת אדמה, אבל עדיין הוא היה קורס מסיבות אחרות - בגלל אי עמידה בעומסים אנכיים. גם רעידת אדמה יכולה להיות זרז, אבל כשמתקנים בניין בן 70-60 שנה זה לא יפתור את כל הבעיות".
יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, מוסיף כי, "לפי איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, בסופו של דבר כשאתה בא ומוסיף לבניין, אתה מחליש אותו. מה שלא תעשה כדי לחזק אותו - אתה מחליש אותו, כי בבסיס היסודות של אותו בניין נועדו לשאת את הבניין עצמו ולא תוספת של קומות. אתה מעמיס על בניין שתוכנן לפני 50 או 70 שנה, כשהחומרים היו טובים פחות. תיאורטית, אפשר לקחת בניין ולחזק אותו בלי להוסיף קומות. אבל ברגע שהעמסת עליו וחיזקת אותו, או שהוא נשאר אותו דבר, או שזה כמו כוסות רוח למת, כי לא יודעים מה יש לבניין למטה - על מה הוא יושב, איזה ברזל, מצב הברזל וסוג הבטון. לכן חתרנו במסגרת חלופת שקד לפינוי בינוי - להרוס את הבניין, לתת מכפלות של זכויות, ועל ידי זה בעצם לבנות בניין חדש. זה הפתרון הטוב ביותר .
דיקמן מסכים ואומר כי, "בעקבות הפעילות שלנו, כבר בחלופת שקד יש עדיפות מוחלטת לתמ"א במסלול הריסה ובנייה, ותמ"א חיזוק אפשר לעשות רק בתנאים יוצאי דופן". לשאלה אם יש משמעות לכך אם התיקון הוא באמצעות תמ"א 38/2 או בפינוי מתחמי, הוא משיב כי, "יש רק נקודה אחת שהיא לוחות הזמנים. ברור שהרעידה תגיע, וזה מתקרב אלינו. לכן יש לעשות את התהליכים כמה שיותר מהר. אם המשמעות של פינוי בינוי היא דחיית הפרויקט - תמ"א 38 /2 בשנתיים-שלוש לעומת פינוי בינוי שייקח יותר שנים - עדיף תמ"א 38/2. מבחינה הנדסית אין הבדל".
יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ: "בבסיס היסודות של הבניין הישן נועדו לשאת את הבניין עצמו ולא תוספת של קומות. אתה מעמיס על בניין שתוכנן לפני 50 או 70 שנה, כשהחומרים היו טובים פחות. תיאורטית, אפשר לקחת בניין ולחזק אותו בלי להוסיף קומות. אבל ברגע שהעמסת עליו וחיזקת אותו, או שהוא נשאר אותו דבר, או שזה כמו כוסות רוח למת, כי לא יודעים מה יש לבניין למטה - על מה הוא יושב, איזה ברזל, מצב הברזל וסוג הבטון"
מה האופציה למי שכבר עשו תמ"א במסלול חיזוק?
דיקמן: "אין להם אופציות. הבניין ברעידת אדמה אולי יעמוד, אבל מבפנים הוא בכל זאת ישן. בניין לא מתוכנן לעמוד 100 שנה. אפשר לחזק את זה, אבל אם יש בניין שעבר תמ"א 38 /1, אף אחד לא יחזק אותו. ברור שאם ימצאו משהו שהוא בטיחותי ויצהירו עליו כמבנה מסוכן - לא כתוצאה מאי עמידות לרעידות אדמה, אלא מאי עמידות לעומסים אנכיים כתוצאה מבלייה - ברור שיחזקו אותו. אבל אף אחד לא ייעשה את זה מיוזמתו. זה גם עניין סטטיסטי. זה לא אומר שכל בניין בתמ"א במסלול חיזוק לא יחזיק, אלא שבמסגרת ניהול הסיכונים, זה פתרון לא טוב לבניין ישן".
"דייר סרבן מסכן את החיים"
הוא מוצא בעיה גם בהיעדר הפיקוח. לדבריו, ייתכן שבניין תוכנן לפי כל התקנים, אבל בשטח אף אחד לא פיקח שזה יבוצע כראוי: "אין חוק בישראל שמחייב פיקוח צמוד. בכל המדינות המודרניות יש פיקוח של המתכנן, פיקוח של הקבלן עצמו ופיקוח צמוד בלתי תלוי (מפקח שנמצא באתר ובודק את כל התקנים, דנ"ק). בישראל אין פיקוח צמוד בלתי תלוי בחוק. יכול להיות שבניין תוכנן לרעידות אדמה, אבל הוא לא נבנה בהתאם לתוכניות. זה חלק מהמעטפת. זה נושא שבטיפול ולא בוצע. אלה מסקנות שכבר גובשו בוועדת זיילר (ב-2005, דנ"ק),עקב אסון ורסאי, ועד עכשיו זה לא נעשה".
בעיה נוספת שמוצא דיקמן היא ברוב הדרוש לתמ"א 38 - מעל 80% לעומת 67% בפינוי בינוי (על פי טיוטת חוק ההסדרים, הרוב אמור לרדת גם בתמ"א 38 - דנ"ק). לטענתו,"יש מצב אבסורדי בכך שהרוב לפינוי בינוי הוא 67% ולתמ"א 38/2 צריך 80%. אין סיבה. זה היה אמור לרדת גם בחלופת שקד. הסיבה היחידה שזה עבר זו טעות פקידותית. דייר סרבן מסכן את החיים. אין כאן שלילת זכויות הפרט אלא הקטנת יכולת הסחיטה שלו".
תמ''א 38 במסלול חיזוק (שאטרסטוק)
הוא סבור שיש לפעול בשלושה מישורים כדי לשנות את המצב: "הנושא העיקרי שתוקע את החיזוקים זה ביורוקרטיה של היתרים. צריך לתת עדיפות בהיתרים לבניינים שנדרש שיעמדו בתקנים לרעידות אדמה, כי זה עניין בטיחותי. אם היתר לוקח יותר זמן ממה שצריך, זה מסכן אותנו. צריך לתת עדיפות בהיתרים לתמ"א 38/2 ופינוי בינוי".
"הנושא השני הוא חיזוק מבנים במקומות לא כלכליים. צריך למצוא פתרון יצירתי למקומות האלה, למשל אחוזי בנייה גבוהים יותר. דבר נוסף שהצענו הוא שמי שבונה באזור המרכז, לתת לו תמורת אחוזי בנייה במרכז שיעשה חיזוק גם בדרום או בצפון, לאחד פרויקטים.
"נושא שלישי הוא שייתנו תקציבים (סבסוד, דנ"ק). לא מתלהבים מזה, אבל אחרת הבניין ייפול. או שהממשלה תעשה את זה בעצמה, או שתוציא מכרזים. גם סבסוד הוא פתרון".
"שישקיעו מאות מיליונים בלהרוס ולבנות"
גם כץ סבור שיש לפעול,בדחיפות, בפריפריה הלא כלכלית. לדבריו, "האזור הבעייתי ביותר מוזנח. עשינו עבודה עם ארגון המהנדסים ומרכז מיפוי ישראל. בניין מסוכן אתה יכול להגיד רק כשאתה רואה אותו בעין. רצינו לבדוק מי הבניינים הוותיקים שבסיכון. הסיכוי של בניין ותיק לקרוס ברעידות אדמה גבוה מבניין שנבנה אחרי שחל התקן. ראינו בטורקיה עיר שלא קרה בה שום דבר, כי ראש העיר היה היסטרי שהבתים ייבנו לפי כל התקנים. מדינת ישראל מבינה שאין תמריץ כלכלי. כמו שהמדינה ידעה לבוא ולהשקיע בבניית ממ"דים בכל הטווח של האזורים בסיכון, אז ברעידת אדמה פי עשרה מסוכן יותר. ברעידת אדמה בית שלם נמחק. אז שישקיעו מאות מיליוני שקלים בלהרוס ולבנות".
מלבד סכנת הקריסה והיעדר הפיקוח, מתברר, לפי המהנדסים, שגם בגוש דן הבניינים לא מוגנים מספיק. עקב כך, הדחיפות בטיפול בה היא מוחלטת בעיניהם. "כל יום יכולה להיות רעידת אדמה. זה יכול להיות מחר או בעוד 20 שנה. ברעידת אדמה הרבה בניינים ישנים ייפלו", אומר דיקמן.
יאיר דיקמן: "כשיש רעידת אדמה, הצפי הוא שייפגעו האזורים שלאורך השבר הסורי אפריקני, וגם אזור שבר יגור, ממש מתחת לחיפה. מה שקורה הוא שבאופן מעשי אתה מתכנן את המבנים בהתאם למיקום. הכוחות המופעלים על בניין בגוש דן ברעידת אדמה קטנים לעומת בניין בבית שאן. אבל עדיין יש סיכון. במבנים שנבנו לפני 1980 יש סיכון גבוה שהם ייפלו ברעידת אדמה - גם בגוש דן, אף ששם הכוחות ברעידת אדמה קטנים יותר מהשבר הסורי-אפריקאי"
לדבריו, "כשיש רעידת אדמה, הצפי הוא שייפגעו האזורים שלאורך השבר הסורי אפריקני, וגם אזור שבר יגור, ממש מתחת לחיפה. מה שקורה הוא שבאופן מעשי אתה מתכנן את המבנים בהתאם למיקום. הכוחות המופעלים על בניין בגוש דן ברעידת אדמה קטנים לעומת בניין בבית שאן. אבל עדיין יש סיכון. בנוסף, ככל שהמבנה גבוה יותר, רמת הסיכון עולה. בגוש דן אמנם המבנים גבוהים, אבל הם מתוכננים לפי התקנים המיועדים לעמוד ברעידת אדמה. במבנים שנבנו לפני 1980 יש סיכון גבוה שהם ייפלו ברעידת אדמה גם בגוש דן - אף ששם הכוחות ברעידת אדמה קטנים יותר מהשבר הסורי-אפריקאי".
"אין בחוק ההסדרים חצי מלה על רעידות אדמה"
כץ בטוח שממשלות ישראל מבינות את הבעיה, אך לא עושות דבר: "הממשלות מודעות וטומנות את ראשן בחול. משרד ראש הממשלה ריכז שני מפגשים בממשלה הקודמת, ולא קרה עם זה כלום. בממשלה הנוכחית בחוק ההסדרים אין חצי מלה בתקציב על רעידות אדמה. ראינו מה קרה ברעידות האדמה בטורקיה. אף אחד משרי הממשלה וראש הממשלה לא מתעשתים ואומרים 'עצור, צריך לקחת את הכסף לשם'".
שינוי לטובה הוא מוצא ביחס של הרשויות המקומיות, שערכו כנס חירום באחרונה: "סוף סוף גם ראשי הערים מדברים על ז.ה עד עכשיו רק מהנדסי הערים צעקו את זה. אבל מישהו צריך לעזור לממשלה להבין מה עיקר ומה טפל.. אם פה ימותו 20 אלף ולא 50 אלף (כמו בטורקיה, דנ"ק),המדינה תיכנס להלם טוטאלי".
גם בחלופת שקד, לדברי כץ, אין עדיין מענה לכל הבעיות: "חלופת שקד נכנסה לכתיבת תקנות. היא לא נכנסה לפעולה ויוצרת גם המון בלגן, בין השאר גם עם זה שהיא עברה למתחמים. קשה לתפור חליפה עד סוף. בסופו של דבר, גם עם חלופת שקד אין מדיניות סדורה. בתמ"א 38 לכאורה היתה מדיניות סדורה, אבל לא בדקו את ההשלכה על החיים שלך ושלי".
לגבי הסיבה לכך שאין התייחסות של הממשלה למצב, הוא אומר כי, "הממשלה מתעסקת בהישרדות. כשבכל שנה-שנתיים יש בחירות, אין ראייה לטווח ארוך בממשלות האחרונות. כבר שנים מדברים על אסון, ובסוף זה יקרה".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות