לא תבוטל הרשעת קבלן בעבירות בטיחות בשל חשש לאבדן רישיונו

שופטת ביה"ד הארצי לעבודה: "הימנעות מהרשעה חותרת תחת המטרה של הגברת האכיפה שאחת הדרכים להשיגה היא ענישה אפקטיבית היוצרת הרתעה"

שיתוף הכתבה
(קרדיט Depositphotos)(קרדיט Depositphotos)

בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה כי חשש מאבדן רישיונו של קבלן איננה מהווה סיבה להימנע מהרשעתו בעבירות בטיחות באתר הבנייה שלו, וגם לא העובדה כי הוא המפרנס העיקרי במשפחתו ושהרשעה יכולה להוביל לפגיעה משמעותית במקצועו וביכולת השתכרותו.

השופטת לאה גליקסמן פסקה נגד הקבלן גוז מרסלו דוארדו בעלי חברת מ.א. אילנות - שיפוצי חזיתות בע"מ, שערער על פסק דין שניתן בביה"ד האזורי ובו ארבעה אישומים של עבירות בטיחות: 1. הפרת צו בטיחות שניתן לאתר הבנייה שלו; 2. העמסת מטען שלא על ידי עניבן מוסמך למתן איתות; 3. לא ניתן איתות בידי אתת מוסמך; 4. הפרת חובת הפיקוח המוטלת על נושא משרה. האישום השני נמחק במסגרת הסדר בין הצדדים.

הקבלן הודה בכתב האישום המתוקן בבית הדין האזורי, הורשע בעבירות, ונקנס בסכום של 29 אלף שקל והפקיד ערבות בסך 58 אלף שקל להתחייבות להימנע מביצוע עבירות בטיחות דומות למשך שלוש שנים. הוא ערער לביה"ד הארצי על הרשעתו.

השתלשלות העניינים: מפקחי משרד העבודה ביקרו באתר הבנייה של הקבלן בינואר 2017, גילו את ליקויי הבטיחות והוציאו צו בטיחות לאתר לתיקון הליקויים. חודש לאחר מכן נערך ביקור נוסף באתר ובו נמצא כי הליקויים לא תוקנו בניגוד לצו. בעקבות זאת הקבלן נחקר במינהל הבטיחות ובאוקטובר של אותה שנה הצדדים הגיעו להסכם לתיקון כתב האישום כאמור ולקנס הכספי, אך הקבלן ערער כאמור לביה"ד הארצי על ההרשעה בעבירות הבטיחות.

בערעור בבית הדין הארצי לעבודה הקבלן חזר על הטיעונים של פגיעה בהשתכרותו ואף טען כי אין לו עבר פלילי, והוא הורשע בהפרה אחת בודדת באירוע אחד בודד שאין בו בכדי להעיד כי הוא מזלזל בחוקי הבטיחות בעבודה או בעובדיו; הוא טען כי בעקבות הצו הוא פעל מיידית לתיקון ההפרה, לקח אחריות והודה באישומים. עוד טען הקבלן כי הרשעה תפסול ותבטל את רישומו בפנקס הקבלנים והוא עלול להיות מוסר מהמאגר של חברת "עזרה וביצרון" שממנה עיקר הכנסתו. 

השופטת גליקסמן דחתה טענות אלה ואימצה את הרשעת ביה"ד האזורי בקובעו כי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מן הכלל בדבר הרשעה, שכן לא הוכח שהנזק שייגרם לקבלן כתוצאה מהרשעתו הוא כה גדול בכדי לגבור על האינטרס הציבורי הגלום בהרשעתו. "אין די בחשש אפשרי לפגיעה מקצועית כדי להצדיק הימנעות מהרשעה", נכתב בפסק הדין. נסיבותיו האישיות של הקבלן כן נלקחו בחשבון בקביעת גובה הקנס הכספי. 

"בשנים האחרונות נפוצה מאד התופעה של תאונת עבודה בענף הבנייה, חלקן תאונות קטלניות, ועל כן לא ניתן להפריז בחשיבות הגברת האכיפה של הוראות הבטיחות בעבודה וחלק בלתי נפרד ממנה הוא הגברת ההרתעה", כתבה השופטת. "בנסיבות אלה, הימנעות מהרשעה חותרת תחת המטרה של הגברת האכיפה שאחת הדרכים להשיגה היא ענישה אפקטיבית היוצרת הרתעה. בנוסף, לא ניתן להתעלם מכך שהקבלן לא פעל לתיקון ליקויי הבטיחות שנמצאו בהתאם להוראות צו הבטיחות ורק לאחר שנחקר אחרי הביקורת השנייה פעל לתיקון ליקויי הבטיחות. עובדות אלה ממחישות את הצורך בענישה אפקטיבית והרתעתית למיגור התופעה", נכתב בפסק הדין. (ע"פ 2153-12-18)

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את אפליקציית מרכז הנדל"ן

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:עבירות בטיחותבית הדין הארצילאה גליקסמןגוז מרסלומ.א אילנות
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...