יותר בידוד, יותר חניות אופניים והרבה יותר צמחייה: זו מדיניות הבנייה הירוקה החדשה של תל אביב

עיריית תל אביב מקשיחה את דרישותיה בתחום הבנייה הירוקה. אתמול (ג') הודיעה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על מדיניותה בנושא, כאשר על פי הדרישות החדשות על הבונים ברחבי העיר להגיע ברוב המקרים לרמה של מינימום שלושה כוכבים לעומת שני כוכבים כיום. מדיניות זו תחליף את תוכנית תא/ 9144 - מדיניות הוועדה המקומית שאושרה בינואר 22, שחייבה עמידה בדרישות ברמה של שני כוכבים בלבד. כמו כן, יחויבו קבלנים הבונים בעיר בשיפור הסטנדרט לחיסכון אנרגטי, וזה יידרש ברוב המקרים לעמוד על דירוג B או A - התקן המקסימלי. 

קבלת הדירוג לבנייה ירוקה נקבעת באמצעות צבירת נקודות לפי התקן שמחייב התייחסות לתשעה נושאים – אנרגיה, קרקע, חומרים, מים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות. ככל שצוברים מספר רב יותר של נקודות, כך מספר הכוכבים גדל. בסך הכל נע הדירוג בטווח שבין כוכב בודד, שמשמעותו עמידה מינימלית בדרישות התקן, ובין חמישה כוכבים.

לדברי ד"ר בעז קידר, מנהל מחלקת תכנון בר־קיימא ואנרגיה במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו, "זה לא תקן שמכריח אות היזם לבצע פעולות ספציפיות. מתקשרים אלי יזמים ושואלים 'האם אני חייב למלא את הגג בפנלים סולאריים?'. התשובה היא לא בהכרח: התקן הישראלי  מתייחס לשמונה נושאים. ככל שאתה עונה  על יותר סעיפים בתקן, אתה צובר יותר נקודות".

 
לדברי קידר החלה העירייה להחיל חובת עמידה מינימלית בתקן כבר ב-2016. "ככל שהבניין יותר גבוה, אנחנו דורשים יותר נקודות. דיברנו עם לא מעט חברות בנייה יזמיות, גדולות ובינוניות. גילינו שהמבנים הגדולים והמורכבים, בעיקר לתעסוקה, כבר עוקפים אותנו בבנייה הירוקה. הם מיוזמתם בונים ברמה של 4-5 כוכבים כדי להשיג שוכרים איכותיים כמו פייסבוק, גוגל, וחברות טכנולוגיה עולמיות נוספות, שדורשות עמידה בתקן האמריקאי 'לד פלטינום'".

לדברי קידר, "קידמנו את התהליך בשיתוף פעולה עם ארגון הקבלנים. הם ישבו על המדיניות שלנו לעומק, סרקו לי כל אות עם מסרק. העלו השגות, בעיקר דברים שקשורים למקומות חניה ולשימושים במגרש. לבסוף הגענו להסכמות, הם אמרו 'אנחנו מבינים שהעלויות שלנו קצת יגדלו, ובאותה נשימה אנחנו מספקים מוצר יותר איכותי ללקוחות שלנו'". 

בין היתר, נובעת הקשחת מדיניות הוועדה המקומית בנושא, מכך שעיריית תל אביב-יפו התחייבה לקחת חלק פעיל במאמץ הבין לאומי להתמודדות עם משבר האקלים, במסגרת ארגונים ואמנות בינ"ל. המדיניות העירונית לבנייה בת קיימא היא חלק מאמצעים  שהוגדרו בתכנית הפעולה העירונית להערכות לקראת שינויי האקלים.

"במגורים, בנייה ירוקה היא כסף בכיס"

הדירוג האנרגטי נקבע בעיקר על ידי חומרי מעטפת המבנה ורמת הבידוד שהם מספקים. היום נדרש בידוד איכותי יותר וכאשר מדובר בזיגוג - זכוכיות בעלות ציפוי שגורמות לחלל להתחמם פחות. פרמטר נוסף הוא מערכות החשמל. ככל שאלו חסכוניות יותר, וכוללות מערכת בקרה שיודעת לנטר צריכת חשמל בהתאם לצרכים – כך הדירוג גבוה יותר. וגם כאן – הדרישות ממגדלי משרדים גבוהות יותר לעומת מגורים.

ד"ר בועז קידר, מנהל תכנון בר קיימא במינהל ההנדסה העירוני: "גילינו שיזמי מבני התעסוקה, כבר עוקפים אותנו בבנייה הירוקה. הם מיוזמתם בונים ברמה של 5 כוכבים כדי להשיג שוכרים איכותיים כמו פייסבוק, גוגל, וחברות טכנולוגיה עולמיות נוספות, שדורשות עמידה בתקן האמריקאי המקסימלי 'לד פלטינום'"

קידר: "במגורים, החיסכון בחשמל הוא כסף ישר לכיס. בגדול התקן לבנייה ירוקה זה לא תקן שהמטרה שלו להגן על הסביבה ברמה מופשטת, אלא ליצור סביבת חיים בריאה, טובה ויעילה יותר".

על פי המדיניות החדשה,  יש לפעול כי בכלל המבנים בעיר יחול שיפור ב"מאזן האנרגטי" ( היחס בין צריכת האנרגיה לייצור אנרגיה נקייה ומתחדשת),וזו תבוצע בעדיפות ראשונה על ידי יישום מערכות לייצור אנרגיה בתחום המגרש, ובמידת הצורך אף מחוץ לתחום המגרש, באישור מהנדס העיר. עמידה ביעד זה תתחשב בפוטנציאל הייצור אל מול הצריכה הצפויה. כמו כן יתחייב במבני ציבור גג ירוק  ש-250 מ"ר ממנו נקי ממערכות (דוודים, אנטנות וכדומה).

שתי חניות אופניים לדירה

עוד קובעת המדיניות החדשה מספר שונה לחניות אופניים מהתקן הארצי, תוך הכפלת תקן החניה לאופניים במבני מגורים, משרדים ומבני חינוך, כדי להתקרב ליעד האסטרטגי של תל אביב-יפו, לפיו 25% מהנסיעות בעיר עד שנת 2030 תבוצענה בכלים שאינם ממונעים. עדכון המדיניות מתייחס להגדלת היצע החניה בבנייה חדשה ולקביעת הנחיות לחניה נגישה, נוחה ובטוחה. במסגרת כך המדיניות גם דורשת הקמת מלתחות ומקלחות כדי להמשיך רכיבה ולעודד אותה.

כך למשל  בתל אביב יותרו 2 חניות אופניים ליחידת דיור במקום אחד בארצי ובמשרדים 1 לכל 75 מ"ר לעומת 1 לכל 250 מ"ר בארצי. ב-30% מחניות האופניים יותקנו שקעים חשמליים לטעינת אופניים וכלים זעירים. בחניות רכב שאינן מוצמדות, המיועדות לשטחים שאינם למגורים, תוקם תשתית לטעינת רכב חשמלי )עמדות טעינה ב- 15% מעמדות החניה בחניון לכל הפחות.

בכל החניות המיועדות למגורים תוקם תשתית הכנה להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי, התשתית תוקם באופן שניתן יהיה לחבר עמדות הטענה לתשתית בהדרגה, ללא שינוי בתשתיות החשמל של הבניין וללא צורך בכבל וחיווט חיצוניים ע"ג קירות החניון או התקרה. בכל חניון בו 10 עמדות טעינה או יותר, תשולב מערכת לניהול טעינה.

עוד על פי המדיניות, בכל תוכנית יידרשו הדוחות הבאים סקר עצים, תוכנית נטיעה במרחב הציבורי, דוח מיקרו אקלים לצמצום רוחות עבור מבנים גבוהים וכן דוח תרמי.

עוד 100 אלף עצים עד 2030

מדברי העירייה עולה כי "על פי המדיניות המעודכנת יינתן תוקף לדרישה לעריכת דו"ח ניהול אנרגיה עפ"י מתודולוגיה עירונית, תיקבע דרישה ליעילות מינימלית למערכות לחימום מים, ותחויב התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי בגג המבנה ובחזיתות החשופות לקרינת השמש. כמו כן, יחויבו בניינים חדשים בהיקף משמעותי לשלב מערכות ניהול אנרגיה ואגירתה לטובת צמצום ביקושי השיא בחודשי הקיץ.

"על פי העדכון, יוגש דו"ח מיקרו אקלים כנספח מחייב בתחומים כגון רוחות, צל וסנוור, מעטפת מבנה, חלחול וניהול מי נגר. ציפוף המרחב הבנוי, לצד מערכות אקלים חריגות בחודשי הקיץ והחורף, מחייבים שינוי סדר עדיפויות בתכנון מבנים חדשים בעיר". 

היבט נוסף הוא השימוש בעצים:  מדברי העירייה עולה כי "לעצים חשיבות רבה לעיר ולאיכות חיי תושביה בתרומתם לסביבה בריאה, לוויסות לחות וחום ויצירת מרחב עירוני ירוק ונעים. עדכון המדיניות מחייב התחשבות בעצים הקיימים במגרש כבר בתחילת הליך התכנון, ודרישה לשמירה על בתי גידול (מרחב המחייה של שורשי העץ) למניעת נזקים בעבודות. עוד מציע העדכון מתן תוקף הנחיות לנטיעת עצים במרחב הציבורי והפרטי והנחיות להצללת המרחב הציבורי. צעד זה משלים תכנית פעולה עירונית בשם "יער עירוני". העיר שואפת לשמור ולהגדיל את כמות העצים בשטחה ונוטעת בכל שנה כ- 10,000 עצים במטרה לעמוד ביעד של תוספת 100,000 עצים לעיר עד שנת 2030".

לדברי ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "תל אביב-יפו ממשיכה להוביל את המדינה בעשייה ענפה וחסרת פשרות.  משבר האקלים מחייב אותנו להציב לעצמנו יעדים שאפתניים שיאפשרו לשמור על התושבים ועל הסביבה בעתיד הקרוב והרחוק. בנייה ירוקה בסטנדרט גבוה תביא עמה חיסכון בחשמל, בצריכת מים, מצב בריאותי טוב יותר, הפחתת פליטת גזי חממה ועוד לא מעט יתרונות בעבור תושבות ותושבי העיר ולרווחת הדורות הבאים".