ביהמ"ש: "ניתן לחזור מהתחייבות להענקת דירה במתנה בעקבות התנהגות מחפירה של מקבל המתנה"

"כל עוד מתנה לא הסתיימה ברישום, מדובר בהתחייבות לתת מתנה ובמקרה כזה קיימת לנותן המתנה אפשרות עקרונית לחזור בו מהתחייבותו. במקרה של חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר בעסקת מתנת מקרקעין, קיימת אפשרות לחזור מהמתנה בשל התנהגות מחפירה של מקבל המתנה, או הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן". כך פסק לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נפתלי שילה, בעקבות תביעה שהגיש בעל נכס בשנות ה-70 לחייו נגד שכנתו, שלטענתו ניצלה משבר אישי קשה שבו היה שרוי על מנת לרשום את דירתו על שמה.

על פי פסק הדין, תחילת הפרשה בשנת 2019, אז נפרד בעל הנכס המתגורר זה מספר עשורים בדירה שבבעלותו בתל אביב ממי שהייתה עד אז הידועה שלו בציבור. לאחר הפרידה הנתבעת, שהיא שכנתו של התובע, "התקרבה לתובע, הם נפגשו פעמים רבות בדירתו או בדירתה והיא הבטיחה לו שתדאג לכל צרכיו עד יום מותו. כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת וניצול מצוקתו, חתם התובע ביום 23.12.19 על צוואה שבמסגרתה העניק לנתבעת את כל עיזבונו. הצוואה נערכה במשרדו של ב"כ הנתבעת".

במהלך ספטמבר 2020 נעצר התובע ובהמשך עבר לחלופת מעצר בהוסטל, שם שהה עד שחרורו כחודשיים מכן. לאחר שחרורו, התובע היה נתון במעצר בית כשהנתבעת ובעלה לשעבר היו המפקחים שלו. בתחילת 2021 חזר התובע להיות בקשר עם ידועתו בציבור לשעבר, ובאוגוסט ביקש להעניק לה את הדירה במתנה, יחד עם דירה נוספת שבבעלותו בגבעת שמואל, תוך שמירה על זכותו להתגורר בדירה או להשכיר אותה לכל ימי חייו וכן לקבל למשך כל חייו את דמי השכירות מהדירה בגבעת שמואל. אלא שאז הוא גילה שרשומה לטובת השכנה הערת אזהרה עוד משנת 2020. הוא הכחיש כל כוונה לתת לה זכויות בדירות בעוד בחיים וטען כי הוא לא זוכר שחתם על מסמכים נוספים.

השופט: התנהלותה של הנתבעת לאחר שהתובע התחייב להעניק לה את דירתו במתנה, עולה כדי התנהגות מחפירה ובכל מקרה התובע הוכיח כי חלה 'הרעה ניכרת במצבו הכלכלי המצדיקה את ביטול המתנה. זאת ועוד, החתמת התובע על ההתחייבות לתת לנתבעת במתנה את הדירה אף נגועה בעושק ובהשפעה בלתי הוגנת"

רק במסגרת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת התברר לתובע שב-2020 הוא הוחתם על מסמכי התחייבות לתת מתנה, לרבות תצהיר וייפוי כוח בלתי חוזר להענקת הדירה לנתבעת. לטענתו הוא לא זכר זאת וכשחתם על מסמכים אצל עורך דין הנתבעת הוא היה בטוח שהוא חותם רק על הצוואה.

לאחר שסברה שבידה ייפוי כוח בלתי חוזר שלא מאפשר לתובע לבטל את ההתחייבות והיא אף רשמה לטובתה הערת אזהרה על הדירה בתל אביב, היא איבדה עניין בתובע וחל שינוי בוטה בהתנהגותה כלפיו. כמו כן לאחר ההתחייבות הפך לחולה סיעודי והוא נזקק להכנסות מהדירה. טענה מרכזית הרלוונטית לפסק הדין היא שהנתבעת לא השלימה את הרישום כדי לזכות בהטבות שונות ממשרד הרווחה. בנוסף הנתבעת פועלת לנשל אותו מהדירה.

"החתמת התובע אף נגועה בעושק ובהשפעה בלתי הוגנת" 

מנגד טענה הנתבעת שהוא העניק לה את הדירה שנה לאחר הצוואה. לפני כן, כשהתובע שהה במעצר ולאחר מכן בהוסטל, הנתבעת ובן זוגה לשעבר היו היחידים שביקרו אותו, חתמו על ערבות לשחרורו ואף שימשו כמפקחים עליו. עוד טענה שהייתה זכאית לדיור ציבורי ובעצם הרישום על הדירה היא איבדה את כל ההנחות והזכויות המגיעות לה בשל כך. כמו כן הכחישה את הטענות אודות התנהגותה.

בפסק דינו ציין השופט שהתנהגות הנתבעת בעקבות ניתוק הקשר בין השניים הנה מחפירה: "העדר מעש מוחלט זה כלפי מי שלטענתה אהב אותה מאוד ונתן בה אמון, מהווה התנהגות מחפירה. התנהגות הנתבעת היא מחפירה, במיוחד שעה שהתובע אושפז למשך חודשים ארוכים במוסד שיקומי לאחר ניתוח כריתה שעבר ובכל התקופה הזו, הנתבעת המשיכה להתעלם מקיומו של התובע". כמו כן קבע שעצם הידרדרותו הבריאותית מצדיקה את ביטול המתנה.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק כי כל עוד המתנה לא הסתיימה ברישום, מדובר בהתחייבות לתת מתנה ובמקרה כזה קיימת לנותן המתנה אפשרות עקרונית לחזור בו מהתחייבותו בהתאם לסעיף בחוק המתנה. חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר בעסקת מתנת מקרקעין, מהווה ויתור בכתב של נותן המתנה על האפשרות לחזור מהמתנה. עם זאת, עדיין קיימת אפשרות לחזור מהמתנה בשל התנהגות מחפירה של מקבל המתנה או הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.

"במקרה זה המתנה לא הושלמה, היות שהדירה טרם נרשמה על שם הנתבעת ולטובתה רשומה הערת אזהרה בלבד ולפיכך מדובר בהתחייבות לתת מתנה, ברם התובע חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר. התנהלותה של הנתבעת לאחר שהתובע התחייב להעניק לה את דירתו במתנה, עולה כדי התנהגות מחפירה ובכל מקרה התובע הוכיח כי חלה 'הרעה ניכרת במצבו הכלכלי המצדיקה את ביטול המתנה. זאת ועוד, החתמת התובע על ההתחייבות לתת לנתבעת במתנה את הדירה אף נגועה בעושק ובהשפעה בלתי הוגנת. לאור האמור התובע היה זכאי לחזור בו מההתחייבות לתת מתנה".

לפיכך, הורה השופט על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת על הדירה ועל בטלות עסקת המתנה. עוד קבע כי הנתבעת רשאית לפנות לרשויות המס ולבקש את החזר תשלומי המיסים שהיא שילמה בעקבות העסקה ( מס שבח ומס רכישה) וכי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 שקל.