דיירת סירבה לחתום על הסכם לביצוע פרויקט הריסה ובנייה בבניין ישן בתל אביב, כשבין היתר טענה שהבניין אינו תואם את הוראות חוק המקרקעין וכן להיעדר שוויון בתמורות הצפויות. המפקחת על רישום המקרקעין חייבה את הדיירת לחתום, וביהמ"ש המחוזי הכריע
לאחר שהבניין בנתניה הוכרז כמסוכן, נציגות הבית המשותף קיבלה החלטה ברוב קולות לבצע עבודות שיפוץ נרחבות, שכללו בין היתר תיקוני בטון, טיח ואיטום. אלא ששני זוגות מבעלי הדירות התנגדו לתשלום חלקם היחסי בטענה כי העבודות כללו שיפורים ושדרוגים מעבר לנדרש. בית המשפט נדרש להכריע
רשות מקרקעי ישראל דרשה מהחוכרים לשלם דמי שימוש חורג כתנאי לחידוש חוזה חכירה – שנים לאחר סיומו, בטענה לשימוש מסחרי בניגוד לייעוד המקורי. החוכרים טענו לחוסר תום לב מצד רמ"י והגישו תביעה. בית המשפט פסק באופן נחרץ
לאחר מו"מ מתקדם לרכישת מגרש בי-ם ובו זכויות לבניית מס' יח"ד, שבו לכאורה סוכמו התנאים לרכישתו, נמכרה הקרקע לצד ג'. הרוכשים הפוטנציאליים הגישו תביעת פיצוי בסך 4 מלש"ח, בטענה שהמוכרים הפרו את הדין ואת חובת תום הלב. המוכרים טענו כי פעלו בשקיפות, וכי מראש סוכם שניתן לנהל מו"מ מקביל. ביהמ"ש המחוזי הכריע
הנכד נרשם כבעלים של חלק מהקרקע מכוח עסקת מתנה, אך בן משפחה טען לזכויות מוקדמות מכוח הסכם ישן בין יורשים. האם הרוכשות שבאו אחר כך זכאיות להגנת תקנת השוק? בית המשפט הכריע.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בהרכב מורחב בערעור על פסק דין מחוזי, לפיו אחיין אשר הלווה לדודו כסף לרכישת דירה, היה זכאי לרשת אותה שכן זו הועמדה כבטוחה להלוואה. יורשיו החוקיים של בעל הנכס ערערו
בעלת דירה בתל אביב שהרחיבה אותה, חויבה בהיטל ע"י הוועדה המקומית שטענה כי חרגה מהיקף הפטור העומד על 140 מ"ר. בערר שהגישה טענה כי אין לכלול בחישוב את שטחי הממ"ד והמחסן, והתיק הגיע לבסוף אל ביהמ"ש לעניינים מנהליים, שהכריע חד משמעית בסוגיה
שותף במקרקעין, שחויב במסגרת הסכם השיתוף להעניק לשותפיו זכות קדימה לרכישת חלקו בנכס, ביקש למכור את חלקו לצד ג', בטענה כי החוק מגביל את זכות הקדימה לתקופה בת 5 שנים בלבד. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה - בדעת רוב
דירה בשכונת א-טור הוענקה על ידי בעליה לאחד מבניו השוהה בחו"ל, וזה מינה את אחיו כנאמן לטיפול בנכס. אלא שכעבור זמן גילה בעל הדירה כי האח מכר את הדירה ללא ידיעתו לצד ג', ותבע את ביטול העסקה. פסק דינו של המחוזי העמיד במרכזו את עקרון תום הלב
בתביעה נגד רמ"י טענה רוכשת דירה כי חברה משכנת אשר פשטה את הרגל לא השלימה את הליך רישום הזכויות על שמה, וטענה כי רמ"י אינה מאפשרת להשלימו. פסק הדין כלל אמירות חמורות של בית המשפט נגד רמ"י, וקבע כי היא מתנערת מחובותיה
בני הזוג, שלטענתם רכשו לאורך השנים זכויות חכירה בשתי דירות מעזרה וביצרון, אשר אוחדו לדירה אחת, תבעו את החברה המקדמת את הפרויקט בטענה לקיפוח בתמורות. ביהמ"ש נדרש להכריע האם ללכת לפי הבינוי בפועל, או לפי המצב הרישומי
78 בעלי דירות בפרויקט פינוי-בינוי בקריית ביאליק שלא יצא אל הפועל, טענו שנים לאחר מכן שהמו"מ נוהל על ידי הבעלים באופן אישי ורשלני בניגוד לטובת החברה. מנגד, הבעלים טען כי העיכובים נבעו בגלל קבוצה קטנה של דיירים, ולא היה מקום לתביעות אישיות נגדו. בית המשפט המחוזי פסק בסוגיה
לטענת הזוג הרוכש, המוכרים הסתירו בעיות רטיבות מהותיות תוך הפרת חובת תום הלב, והם זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה ועוגמת נפש. מנגד המוכרים טענו כי פעלו בתום לב ויידעו את הרוכשים על בעיות הרטיבות. בית המשפט הכריע
מוכר דירת מגורים בירושלים לא השלים את התנאים שסוכמו כתנאי לקבלת אחד התשלומים, שלכן התעכב. לאחר שהודיע באופן חד צדדי כי ההסכם מבוטל, הרוכשים הגישו תביעה לאכיפתו. בית המשפט המחוזי פסק בסוגיה
התמורה בגין ההשכרות עמדה בממוצע על סך של 540 אלש"ח בשנה, אך הרופא טען כי זוהי הכנסה "פאסיבית", המאפשרת תשלום מס בשיעור 10% על ההכנסות. מנגד טענה רשות המסים כי מדובר בעסק לכל דבר המחייב תשלום מס הכנסה. ביהמ"ש המחוזי פסק
חברה בעלת מקרקעין בפ"ת חתמה עם מוטב הערת אזהרה על מכתב כוונות, לפיו ימחק את הערת האזהרה הרשומה לטובתו תמורת 250,000 שקל. המוטב סירב לקחת את ההמחאה וטען כי התחייבותו להסרת הערת האזהרה מותנית בקבלת דירות. ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי
נציגות בית משותף טענה כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, כשהשתלטה על שטחים של הבית המשותף והפכה אותם לשימוש עירוני. העירייה טענה כי היא פועלת לטובת כלל הציבור וגם כי עשרות שנים הדיירים לא התנגדו - מה שיוצר הסכמה משתמעת. ביהמ"ש הכריע
זכרון דברים למכירת דירת ירושה תמורת 1.45 מלש"ח נחתם מול 12 ילדי ונכדי המנוחים, ובלבד שיצליחו להעביר את רישום הנכס על שמם בתוך פרק זמן מוגדר. לאחר שלא הצליחו, התנו את הארכת פרק הזמן בתוספת של מאות אלפי שקלים לתמורה. ביהמ"ש נדרש להתערב
חברת הניהול טענה כי נציגות האגפים בבית המשותף לא טיפלה כראוי בגינה המשותפת, מה שגרם לנזקים למרכז המסחרי שבחזית הבניין. בית משפט השלום נדרש להכריע מהו היקף האחריות של כל אגף בבית משותף לנזקים שנגרמו לרכוש המשותף של כלל הבניין, והאם הסכמות פנימיות יכולות לבטל חובות שנקבעו בחוק?
החברה והרוכשת חתמו על הסכם מכר שקבע כי ככל שלא יינתן ליווי בנקאי למימון הפרויקט - שני הצדדים יוכלו לבטלו, מה שאכן קרה. הרוכשת טענה כי הסיבה האמיתית הייתה רצון החברה להגדיל רווחיה בעקבות עליית מחירי הדירות באזור. ביהמ"ש המחוזי פסק חד משמעית
חברת "ינון תכנון ייעוץ ומחקר בע"מ", נבחרה במכרז שפרסמה מועצה מקומית שלומי לתכנון שכונת מגורים חדשה, וחתמה על הסכם "פאושלי" הקובע תמורה כוללת מראש, ללא קשר לכמויות העבודה בפועל, במחיר נמוך ב-30% מתעריף משרד השיכון. החברה טענה כי שינוי דרמטי בפרויקט הצריך תוספת שכר, ותבעה את המועצה. ביהמ"ש המחוזי הכריע
בעלת דירה הגישה תביעת פירוק שיתוף נגד אחותה המחזיקה עמה בנכס. אחותה התנגדה, בטענה כי בימים אלה מקודם פרויקט פינוי-בינוי במתחם, ומכירת הדירה כעת תמנע ממנה את הרווח הצפוי מעליית השווי. ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה הכריע
החוק מגדיר "בעל קרקע או מי שיש לו עניין בקרקע" כמי שרשאי לקדם תוכנית במקרקעיו. מוזיאון חיפה, שמחזיק ב-80% ממקרקעין שאותם הוא חולק עם חברת רדיו א-שמס (20%), החל בקידום תוכנית בתמיכת הוועדה המקומית על אף שאינו רשום כחוכר בטאבו, ובעקבות זאת נתבע על ידי תחנת הרדיו שטענה כי אינו זכאי לעשות זאת. כך פסק ביהמ"ש
המוכר, מעל גיל 75 וכבד שמיעה, הגיש בקשה לביטול הסכם מכר לאחר שלטענתו הרוכש אמר לו כי קרובי משפחתו, המחזיקים גם הם בזכויות בנכס, מוכרים אף הם את זכויותיהם, ושעליו לשתף עימו אחרת ייגרם להם נזק. מנגד הרוכש טען כי מדובר באיש משכיל אשר שפעל מרצונו החופשי. ביהמ"ש המחוזי הכריע חד משמעית
הוועדה המקומית נצרת עילית הוציאה היתרי בנייה על סמך תוכנית מופקדת שבוטלה, ובניגוד לתוכנית המאושרת, ולאחר מכן ביטלה אותם. אחד מבעלי הזכויות תבע אותה בטענה כי הסבה לו נזקים משמעותיים. ביהמ"ש המחוזי פסק באופן נחרץ
שני שותפים שרכשו יחד בנין ישן בתל אביב למטרת שיפוץ ובניה, גילו באיחור כי הבניה שנקבעה בהסכם השיתוף שחתמו, פוגעת בנכסיו של אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי הורה על הקפאת הבניה, והצדדים פנו לעליון
בני זוג חתמו עם שכנם על זכרון דברים לקניית ביתו, כולל מועדים לתשלום התמורה בסך 11 מלש"ח. משהסכם לא נחתם, טענו כי זיכרון הדברים מהווה חוזה תקף ומחייב. מנגד טען המוכר כי זיכרון הדברים אינו מחייב, מאחר שלא הוסדרו בו נושאים מהותיים. ביהמ"ש המחוזי הכריע
שני אחים רכשו בשנת 1980 יחד עם דודם קרקע ללא דיווח או רישום הערת אזהרה, ולאחרונה גילו כי העביר את כולה על שמו ותבעו. בית המשפט נדרש להכריע
האם מכירת דירת מגורים בטווח זמן קצר ממועד הרכישה ללא הסבר המניח את הדעת) מעידה על כך שמדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי? כך בכל אופן טענה רשות המסים במסגרת שומה של עסקה למכירת דירה 4 חודשים לאחר שנרכשה וברווח של 600 אלש"ח. המוכרים ערערו, וכך הכריע ביהמ"ש
בפרויקט פינוי-בינוי שלגביו נקבע כי הוא פטור מהיטל השבחה, זכו 3 בעלי דירות בהטבה מהיזם במסגרתה קיבלו את דירתם החדשה בבניין שנבנה בסמוך במתכונת "בינוי-פינוי". הוועדה המקומית טענה כי מדובר בעסקה נפרדת וחייבה את הדיירים בהיטל השבחה. ועדת הערר הכריעה
בעלת אולם המשמש לאחסנה ניהלה מול החברה השוכרת מו"מ להארכת תקופת השכירות שלא התגבש לכדי הסכם, אך למרות זאת המשיכה החברה להשתמש במושכר לאחר תום תקופת השכירות. שלושה חודשים לאחר מכן הודיעה השוכרת חד צדדית על פינוי המושכר ונתבעה על ידי בעלת הנכס, שטענה כי הישארותה של השוכרת בנכס מהווה "הסכמה בשתיקה" להארכת ההסכם. ביהמ"ש הכריע
מו"מ מתקדם למכירת דירה, שכלל החלפת טיוטת חוזה, לא הבשיל לכדי חתימה בעקבות הודעת המוכרים והודיעו על כוונתם לסגת מהעסקה בשל שיקולי מס. הרוכשת תבעה בטענה לנזקים שונים שנגרמו לה, ואת פסק הדין צריך לקרוא כל מי שמתכוון לרכוש או למכור דירה בקרוב
ב-1957 התקשר אדם עם רמ"י בקשר עם מקרקעין שבבעלותה, לצורך הפעלת משתלה, וזאת בהסכמי חכירה קצובים לתקופה של 3 שנים. לאחר פטירתו, ירשה בתו את המשתלה, אך בתוך זמן קצר נשלחה אליה דרישה לפינוי. יורשי המנוח ביקשו צו שיורה לרמ"י להתקשר עמם בחוזה חכירה. העליון פסק
השוכרת גילתה לטענתה ליקויים בדירה, שהפכו אותה לבלתי ראויה למגורים, פנתה למשכיר לתקנם - אך לא נענתה ועזבה את הדירה. המשכיר טען כי הסבה לו נזק והפקיד לחשבונו את השטר לביטחון שקיבל ממנה. בימ"ש השלום הכריע חד משמעית
חברה שרכשה קרקע עירונית לצורך הקמת פרוייקט דיור בר השגה, גילתה כי הוא לא כלכלי, וחתמה על הסכם מחודש עם העירייה במסגרתו קיבלה תוספת זכויות בניה ושילמה סכום נוסף. רשות המסים טענה כי סכום הרכישה גדל ודרשה תוספת מס רכישה. מה פסק בית המשפט?
בעלת דירת מגורים בלוד ביקשה לבטל את ההסכמים עליהם חתמה עם בני זוג שהיו חבריה ולסלק אותם מהדירה לאחר שלטענתה פעלו להחתימה על הסכמים שונים תוך ניצול חולשתה הבריאותית ומצוקתה הכלכלית. בני הזוג טענו מנגד כי העסקה הושלמה כדין ובתום לב. ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי
הסכם בין שוכרת ותיקה של נכס מסחרי שביקשה לפנותו ובין חברה שביקשה לשכור אותו במקומה, קבע תנאי מתלה לפיו בתוך שבועיים תחתום השוכרת החדשה על חוזה שכירות עם בעל הנכס. כעבור 3 חודשים לא נחתם הסכם השכירות והחוזה בוטל חד צדדית ע"י השוכרת החדשה - שנתבעה. כך הכריע ביהמ"ש
מתווך דרש מבעל נכס לשלם לו דמי תיווך בסך למעלה מ-200 אלף ש"ח לאחר שמכר אותה שלא באמצעותו ביותר מ-6 מיליון שקלים, למרות שאחיו הוא זה שחתם על ההסכם שהעניק לו בלעדיות. לאחר פסיקה ראשונה לטובת המתווך, הגיע התיק לבית המשפט העליון שפסק בצורה חד משמעית
בני זוג חתמו על טופס הרשמה ושילמו את מלוא תמורת הדירה לחברה, שאף פדתה את הצ'קים שמסרו לה. לאחר מכן אותה הדירה נמכרה לזוג נוסף, הפעם באמצעות חוזה מכר מלא. מי הבעלים? ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי
התובע חתם על ייפוי כוח כללי, שבו הסמיך את אחיינו לבצע פעולות בשמו. האחיין חתם בשם דודו על הסכם לפיו הוא מעביר לו זכויות במקרקעין. לטענת הדוד החתימה הייתה שלא הסכמתו, ואילו אחיין טען כי הכל היה בהסכמתו. המחוזי הכריע באופן חד משמעי
לטענת הרוכשים, טרם החתימה על ההסכם הדירה הייתה עמוסה ברהיטים, ולכן לא יכלו לבדוק אותה כראוי, ולא גילו ליקויי רטיבות ונזילות בהיקף רחב. המוכרת טענה מצידה כי לא ידעה על הליקויים וכי הרוכשים בדקו את הדירה מספר פעמים לפני הרכישה. ביהמ"ש הכריע בצורה חד משמעית
בית המשפט העליון הפך החלטה של המחוזי, וקבע כי רשם המקרקעין מחויב לרשום העברת זכויות לרוכש על פי פסק דין בהליך פירוק שיתוף, גם כאשר זהות חלק מהמוכרים לא אומתה
בעקבות אישור רובע מגורים חדש באשקלון ששינה ייעודה של קרקע חקלאית למגורים, דרשה רמ"י מחוכר לדורות שהשתמש בקרקע לצרכי חקלאות בלבד להשיב לה את הקרקע. עם ביצוע העסקה, דרשה הוועדה המקומית מהחוכר כי ישלם לה היטל השבחה. לאחר שוועדת הערר וביהמ"ש המחוזי פסקו כי אין לשלם היטל, הגיע התיק לעליון
הבעלים המקורי של הקרקע העביר את מלוא זכויותיו במתנה לאימו, ו-3 שנים לאחר מכן מכר את הזכויות לרוכשת אחרת. מאוחר יותר האם העבירה חלק מזכויותיה במתנה לבעלה, שמצדו העביר אותן לבתו. ביהמ"ש המחוזי עשה סדר בבלגן
הוועדה המקומית "יישובי הברון" ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ועדת הערר המחוזית חיפה, שקיבלה בחלקו ערר שהגישה רני צים לגבי פרויקט מגורים ומסחר בפרדיס. בית המשפט היה נחרץ בהחלטתו
חברה קבלנית התקשרה עם קבלן משנה במסגרת חוזה "פאושלי" - בו התשלום אינו לפי כמויות למדידה, ולאחר ביצוע העבודה גילתה כי עלויות הביצוע עמדו על 1.5 מלש"ח בעוד שהיא שילמה לו 11.5 מלש"ח. לטענת המזמינה הוסתרה ממנה שיטת הביצוע החסכונית ולכן הקבלן אינו זכאי למלוא התמורה. ביהמ"ש הכריע נחרצות
במסגרת העבודות להגדלת שטח דירתם, הניחו בעלי דירה בקומה הראשונה תשתית בקומת הקרקע של הבניין, כולל קירות מעטפת וממ"ד. כעבור מספר שנים, בעל הדירה בקומת הקרקע הרחיב אותה תוך סיפוח תוספת הבנייה שנבנתה ע"י השכנים, וסרב לדרישתם לתשלום. כך הכריע ביהמ"ש
חברה קבלנית שזכתה במכרז מחיר למשתכן ונדרשה לשלם אגרות בניה מלאות, דרשה החזר על מחציתן, בטענה כי מדובר בפרויקט של המדינה שמסייע לזוגות צעירים. מנהל התכנון התנגד וטען כי לא מדובר בפרויקט של המדינה וכי התביעה הוגשה בשיהוי רב. ביהמ"ש המחוזי פסק נחרצות
חוכרת קרקעות לגידול הדרים נדרשה על ידי רמ"י להשיב לה את הקרקע, לאחר שהשתנה ייעודה לשכונת מגורים. בין הצדדים נחתם הסכם השבה, שבמסגרתו קיבלה החקלאית פיצוי. אלא שאז הופתעה החוכרת לגלות כי רשות המסים רואה בכך אירוע מכירת מקרקעין שחייב במס שבח. בתגובה לערר שהגישה, היתה החלטת ועדת הערר חד משמעית
לאחר 4 שנים בהן הושכרה דירה לאותה השוכרת, החליט בעל הנכס למכור את זכויותיו בדירה בתחילת תקופת חוזה שכירות לשנה נוספת. בעלת הדירה החדשה פנתה לשוכרת, שסירבה לחתום על חוזה חדש ואף סירבה לשלם לה שכ"ד, בטענה כי החוזה כלל לא נחתם מולה. בעלת הדירה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי וכך הוא פסק
