מחקר חדש מצא: חוסר ודאות לגבי הפרויקט ולוחות הזמנים לקידומו - מהסיבות המרכזיות לסרבנות
מחקר שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" שמתבסס על מדגם של 52 מתחמי "פינוי בינוי", מצא כי כמעט מחצית ממי שלא חתמו על הסכם התחדשות טוענים להיעדר מידע מספק לגבי הפרויקט. עוד מתאפיינת קבוצת הסרבנים בחיבור רגשי חזק יותר למקום המגורים, וברמת הכנסה נמוכה יותר. "ישנו סיכוי גבוה להקטין את שיעור המתנגדים לכדי מחצית, לכ- 17% בלבד, זאת בפעילות נכונה של צוותי התכנון החברתי והיזמים"
ד"ר רינה דגני, יו"ר קבוצת גיאוקרטוגרפיה (עופר וקנין, דוברות עיריית בית שמש)
חסם הדיירים הסרבנים מלווה את ענף ההתחדשות העירונית מאז ראשית דרכו, ועל אף ההסדרה והחקיקה שנעשתה בתחום לאורך השנים, עדיין מטריד הן את היזמים הפועלים בענף ובעיקר את הדיירים שמעוניינים בחידוש והשבחת המבנים שבהם הם מתגוררים.
מחקר חדש שערך לאחרונה מכון הייעוץ והמחקר גיאוקרטוגרפיה בראשותה של ד"ר רינה דגני, בדק את המאפיינים של מי שנוטים לסרב לקידום מיזמי פינוי בינוי , מהן הסיבות לכך וכיצד ניתן להתגבר על הסרבנות. המחקר נערך בקרב 52 מתחמי פינוי בינוי הכוללים אלפי משקי בית, כחלק מתהליך שיתוף ציבור, במהלך השנים 2020-2023. מתוך כ-5,140 משקי הבית שנכללו במדגם, כ-35% טרם חתמו על הסכם.
אחד הממצאים הבולטים שעלו מן המחקר הוא שרבים מתוך קבוצת הסרבנים, בשיעור של 40.2% ממי שלא חתם, התלוננו על מחסור במידע על התוכנית, או היעדר מידע על לוחות הזמנים (22.5%). 10.2% מהמסרבים הביעו אי אמון בכך שיקבלו תמורה נאותה. על פי המחקר, ציפיית הסרבנים היא לקבל את המידע קודם כל מהיזמים (64%), לאחר מכן מהעירייה (49%) ובאחוזים הרבה יותר נמוכים מעורך הדין המייצג (36%).
כמו כן, ל-61% ממי שלא חתם אין בבניין עורך דין מייצג. כ-35% מהמסרבים סבורים שעורך הדין בו פגשו לא נותן להם מענה מספיק טוב, לעומת כ-12% בלבד החושבים כך בקרב מי שחתם. חשוב לציין כי למרות שהיזם מפרסם את המפגשים עם הציבור, כ-16% מהמתנגדים טוענים שלא השתתפו במפגשים ועוד כ-3% טוענים שבכלל לא ידעו עליהם. חלק גדול מהם, כ-81%, השתתפו במפגש אחד או שניים. 49% ממי שלא חתמו טוענים שאינם מקבלים בכלל עדכונים על מצב התוכנית.
"סיכוי גבוה להקטין את שיעור המתנגדים לכ-17% בלבד"
מתוך הנתונים עולה כי הקבוצה של מי שלא חתם על הסכם, מאופיינת בשיעור גבוה של 81% אשר גרים בפועל במתחם. זאת לעומת 69% בלבד בקרב קבוצת החותמים. מאפיין נוסף של ה"לא חותמים" הוא תחושת שייכות גבוהה לשכונה. כך, 93.5% בקרב מי שלא חתם ציין שהוא מרגיש במידה רבה או רבה מאוד שייכות לסביבת המגורים, לעומת 86.2% בקרב מי שכן חתם. גם רמת שביעות הרצון מרמת והיקף השירותים הקהילתיים לאזרח שיש כיום בקרבת ביתם היתה גבוהה יותר בקרב הסרבנים ועמדה על 84.7%, לעומת 79.9% בקרב מי שחתם.
עוד עולה מתוך הנתונים כי הסרבנים המתנגדים לחתום על הסכמי הפינוי-בינוי נוטים להיות בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. כך, 40% מקרב ה"סרבנים" הם בעלי הכנסה מתחת לממוצע, לעומת 20% בלבד בקרב החותמים. גם שיעורם של מי שאינם מחזיקים ברכב פרטי גבוה יותר בקרב הסרבנים ועומד על 36.1%, לעומת 26.3% מקרב החותמים.
המסקנה העיקרית, כך נכתב בדוח המחקר, היא ש"אי חתימה על הסכם התקשרות עם היזם במקרים מסויימים אינה מהווה בהכרח התנגדות אקטיבית להתחדשות עירונית. לעיתים מדובר בבעלי דירות בבניינים שחווים קושי בהתארגנות הנדרשת לקידום התוכנית, כמו בחירה והסמכה של נציגות, מינוי עורך דין בא כוחם ועוד ו/או בעלי דירות שפשוט אינם מעורבים בתהליך. לפיכך חסר להם מידע עדכני ומהימן בנוגע לתוכנית ולהתקדמותה. יש גם בעלי דירות שטרם חתמו בשל סיבות אחרות כמו קושי ליצור עימם קשר או קושי בקבלת עמדה אחידה מצד בעלי זכויות בדירות ירושה וכיוצא בזה".
לדברי דגני, "ישנו סיכוי גבוה להקטין את שיעור המתנגדים לכדי מחצית, לכ-17% בלבד, זאת בפעילות נכונה של צוותי התכנון החברתי והיזמים, ובראשם חיזוק האמון בקרב המתנגדים ואספקת מידע מהימן על התוכנית, כמו גם על התמורות שיקבלו. כמו כן, מציינת דגני כי איתור עורך דין שניתן לסמוך עליו יכול לתרום לתהליך.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות