המחוזי: "התמונה הכוללת בנוגע להליכי תכנון ורישוי בעיריית רמת גן אינה משביעת רצון"

סגן הנשיא, השופט חגי ברנר, ציין עוד כי "מדיניות עקרונית בתחום ההתחדשות העירונית משתנה חדשות לבקרים", אך סייג ואמר: "ייתכן כי אין מקום לתלות את האשם בוועדה המקומית, או למצער – בה בלבד"

שיתוף הכתבה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר (אתר בתי המשפט)סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר (אתר בתי המשפט)

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופט חגי ברנר, מבקר בחריפות את עיריית רמת גן – זאת במסגרת פסק דין שנתן בעתירה מנהלית נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, עתירה מצד עשרה עותרים שנדחתה על ידי השופט.

קודם שנגיע אל העתירה עצמה, נציין את חלקו האחרון של פסק הדין, המתרכז בדרך פעולתה של העירייה עצמה. השופט ברנר מציין כך: "מצאתי להעיר כי התמונה הכוללת הנשקפת מהליך זה, בכל הנוגע להליכי תכנון ורישוי בעיריית רמת גן, אינה משביעת רצון. תוכניות כאלה ואחרות אשר בעריכתן הושקעו כספים ומשאבי ציבור באות לעולם וחולפות ממנו כלעומת שבאו. מדיניות עקרונית שאמורה להוות נר לרגלי יזמים, תושבים וגורמים אחרים בתחום ההתחדשות העירונית – משתנה חדשות לבקרים. 

תוכניות כאלה ואחרות אשר בעריכתן הושקעו כספים ומשאבי ציבור באות לעולם וחולפות ממנו כלעומת שבאו. מדיניות עקרונית שאמורה להוות נר לרגלי יזמים, תושבים וגורמים אחרים בתחום ההתחדשות העירונית – משתנה חדשות לבקרים"

עם זאת, ייתכן כי אין מקום לתלות את האשם בוועדה המקומית, או למצער – בה בלבד. חלק מאותם שינויים בהחלטותיה של הוועדה המקומית נכפו עליה 'מבחוץ', מכוח שינויי חקיקה, החלטותיהם של מוסדות תכנוניים מחוזיים וארציים וכן החלטות שיפוטיות של בתי המשפט. ההליך דנן אינו האכסניה המתאימה לעסוק בכך, אך שומה על גורמי התכנון והרישוי ליתן את הדעת לפגיעה שעלולה להגרם עקב כך לציבור הרחב".

הוועדה המקומית אישרה – ושינתה את החלטתה; ועדת הערר ביטלה את הבקשה

דברי השופט נאמרו, כאמור, בעקבות דיון בעתירת עשרה בני משפחה, בעלי זכויות בשטח של כ-753 מ"ר ברחוב שפירא ברמת גן. בחלקה מצוי בניין ותיק, שנבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, וכולל יחידות מגורים וחנויות. העותרים פעלו לעריכת תוכנית למימוש זכויות מכוח תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה.

באוגוסט 2013 הגישו העותרים בקשה לוועדה המקומית, למתן היתר בנייה. במסגרת זו התבקש מתן היתר להריסה חלקית של הבניין, המיועד גם לשימור, ולבניית בניין חדש בחלקה, בן תשע קומות, הכולל 44 יחידות דיור. הוועדה המקומית אישרה הקמת 38 יחידות דיור בחלקה, בתוספת ארבע חנויות.

ועדת הערר המחוזית דחתה את הערר, אך בצד זה הורתה על השבת הדיון אל הוועדה המקומית לצורך דיון מחדש במספר יחידות הדיור שיאושר לבנייה. ביולי 2015 מסרה הוועדה המקומית – שיוצגה בעתירה על ידי עו"ד אירה יעקב סולוביציק - את החלטתה האחרונה בעניין, והורתה על הפחתת מספר יחידות הדיור ל-35, בתוספת ארבע חנויות

בהמשך הוגש ערר על החלטת הוועדה המקומית, שעסק בעיקרו בשאלת העומס התחבורתי שייגרם לנוכח הבנייה המאושרת. ועדת הערר המחוזית דחתה את הערר, אך בצד זה הורתה על השבת הדיון אל הוועדה המקומית לצורך דיון מחדש במספר יחידות הדיור שיאושר לבנייה. ביולי 2015 מסרה הוועדה המקומית – שיוצגה בעתירה על ידי עו"ד אירה יעקב סולוביציק - את החלטתה האחרונה בעניין, והורתה על הפחתת מספר יחידות הדיור ל-35, בתוספת ארבע חנויות. מספר היח"ד חושב לפי מכפיל של 3.5 דירות.

שני עררים הוגשו נגד ההחלטה הזו, והונחו שוב לפתחה של ועדת הערר, שיוצגה בעתירה בידי עו"ד שלומית ארבל. ועדת הערר קבעה כי יש לבטל את החלטת הוועדה המקומית, בין היתר משום שלטענתה "בקשת ההיתר הוגשה בהתבסס על מבנה רעיוני, קרי: מבנה שניתן היה לבנות לפי תוכנית בניין העיר (תב"ע) הקיימת. בין היתר התבקשה תוספת זכויות בגין סגירת קומת עמודים מפולשת שכלל לא קיימת בבניין. אין מקום לקבל זאת. יש לבסס תוספת זכויות מכוח תמ"א 38 על מבנה קיים.

אין בסיס או הגיון תכנוני בחישוב לפי מכפיל של 3.5 דירות; אין גם הצדקה להעמיס 38 יחידות דיור על תשתיות השכונה במקום שש דירות קיימות, ואפילו אם היה מקום לקבוע כי קיימות שמונה דירות בבניין. לנוכח האמור, ספק רב אם שטח הבנייה שניתן להתיר הולם את תכנונו המבוקש של הבניין

אין בסיס או הגיון תכנוני בחישוב לפי מכפיל של 3.5 דירות; אין גם הצדקה להעמיס 38 יחידות דיור על תשתיות השכונה במקום שש דירות קיימות, ואפילו אם היה מקום לקבוע כי קיימות שמונה דירות בבניין. לנוכח האמור, ספק רב אם שטח הבנייה שניתן להתיר הולם את תכנונו המבוקש של הבניין: מספר קומות, הקלות בקווי הבניין ואף מספר יחידות הדיור שנגזר גם משטח הבנייה המותר".

על החלטה זו הגישו העותרים, שיוצגו בידי עו"ד אסף שובינסקי, את עתירתם לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. על העתירה עצמה אמר השופט ברנר כי דינה להידחות. "קביעותיה של ועדת הערר הן קביעות נכוחות ומתבקשות. העמסת עשרות יחידות מגורים על פיסת שטח מצומצמת שמצויות בה כיום שש יחידות מגורים בלבד אכן נראית על פניה בלתי מידתית ובלתי הגיונית. ההוראה שמכוחה אושר מכפיל של 3.5 דירות בוטלה זה מכבר, ולא בכדי. 

ההוראה שמכוחה אושר מכפיל של 3.5 דירות בוטלה זה מכבר, ולא בכדי. אין מקום להיאחז בכך, גם אם רווחיותו של הפרויקט הסופי עבור העותרים תהא נמוכה יותר, שכן החזות הכלכלית בדמותם של תמריצי בנייה לעותרים אינה חזות הכול, והאינטרס המוגן על ידי תמ"א 38 אינו האינטרס הפרטי של בעלי הדירות להשיא את רווחיהם"

אין מקום להיאחז בכך, גם אם רווחיותו של הפרויקט הסופי עבור העותרים תהא נמוכה יותר, שכן החזות הכלכלית בדמותם של תמריצי בנייה לעותרים אינה חזות הכול, והאינטרס המוגן על ידי תמ"א 38 אינו האינטרס הפרטי של בעלי הדירות להשיא את רווחיהם".

מעיריית רמת גן לא התקבלה תגובה.
לעיון בפסק הדין לחצו כאן


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:השופט חגי ברנרעיריית רמת גןשימור מבניםהוועדה המקומית לתכנון ובנייהבית המשפט המחוזיועדת הערר המחוזיתתמ"א 38
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...