שמונה מיליארד, 27 מיליארד או 42 מיליארד? מה יהיו הכנסות המדינה משדה דב – והאם מישהו באמת יודע את התשובה?

דיון בוועדת הכספים של הכנסת העלה על השולחן שלל סכומים הקשורים בהכנסות המדינה משיווק הקרקעות בצפון תל אביב – אך נראה כי הדעות חלוקות, בין חברי הכנסת לבעלי המקצוע ואף בין בעתי המקצוע לבין עצמם

שיתוף הכתבה
ח"כ מאיר יצחק הלוי (אתר הכנסת)ח"כ מאיר יצחק הלוי (אתר הכנסת)

שאלה אחת גדולה – ותשובה מוחלטת אין: ישיבת ועדת הכספים של הכנסת שנערכה לאחרונה חושפת את עומק הבלבול סביב הנתונים באשר להכנסות המדינה הצפויות משיווק קרקעות שדה התעופה שדה דב שבצפון תל אביב. בין אם היו הכרזות ראשוניות על פחות מעשרה מיליארד שקל, בין אם ההערכה העדכנית היום חוצה את רף 40 מיליארד השקלים – נראה כי הנתונים כיום, ההערכות הצופות פני עתיד, מבולבלות מאוד אי שם בחלונות הגבוהים של מוסדות המדינה.

הדיון, בהובלת היו"ר ח"כ אלכס קושניר מסיעת ישראל ביתנו, עסק בתוכנית המדינה לייעוד ההכנסות האמורות להיכנס לקופת המדינה משיווק הבנייה במתחם שדה דב – במסגרת הצעתו של ח"כ מאיר יצחק הלוי מסיעת תקווה חדשה, מי שהיה במשך שנים ראש עיריית אילת. לאורכו נזרקו לחלל האוויר מספרים רבים, שיצרו בלבול גדול גם בקרב חברי הכנסת שנכחו בדיון, ולמרבה ההפתעה גם בקרב אלו שאמורים לספק את התשובות.

לפני כחודש וחצי אני פותח את העיתונים ואני רואה ששיווק 1,550 יחידות דיור, פחות או יותר, שזה פחות מ-10% מה-16,000, שווקו בעלות של 4.5 מיליארד שקל. שאלתי את מי ששאלתי, גורמים יודעי דבר במשרד האוצר, שאמרו שהם מעריכים שסך כל השיווקים של ה-16,000 דירות יהיו כ-45 מיליארד שקל"

"בתקופת סגירת שדה התעופה שדה דב נאמר שהתנובה משיווקי השטח על 16,000 יחידות תביא סדר גודל של 9-8 מיליארד שקל למדינה", טען בדיון ח"כ יצחק הלוי. "בפגישה שהתקיימה ביני לבין ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, סוכם שמפצים את העיר אילת ב-800 מיליון שקל, כעשירית מהסכום.

והינה, לפני כחודש וחצי אני פותח את העיתונים ואני רואה ששיווק 1,550 יחידות דיור, פחות או יותר, שזה פחות מ-10% מה-16,000, שווקו בעלות של 4.5 מיליארד שקל. שאלתי את מי ששאלתי, גורמים יודעי דבר במשרד האוצר, שאמרו שהם מעריכים שסך כל השיווקים של ה-16,000 דירות יהיו כ-45 מיליארד שקל. אגב, בריאיון האחרון של עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, הוא ציין שערכי השיווק יהיו 22 מיליארד. בהמשך לזה - אם הוחלט להפריש כמעשר לעיר אילת, אז שהמעשר יהיה מ-45 מיליארד ולא משמונה מיליארד. אני לא רוצה לחשוב שמישהו הטעה את מקבלי ההחלטות, שקיבלו החלטה ל-800 מיליון".

ראש העיר אילת אלי לנקרי, דיבר גם הוא בדיון ואמר: "מאיר הזכיר את החלטת הממשלה המקורית בסדר גודל של 810 מיליון שקל. מי שעצר אותה היה היועץ המשפטי לממשלה, זה היה ערב בחירות. הוא סבר שזה עלול להיתפס כשוחד בחירות ולכן הוא עצר. אבל כל ההחלטה הזאת אושרה על ידי הממשלה, וכפי שמאיר אמר, זה היה אמור להיות סוג של מעשר מסך כל ההכנסות. 

בבקשות שלנו אנחנו מדברים על הרחבה ושדרוג של כביש הערבה, על חיבור רמון לאילת בחיבור תחבורתי מהיר וטוב, על סיום התכנון של הרכבת והוצאה לדרך של הפרויקט הזה, שבסוף יפתור את כל בעיותיה של אילת"

גם אם זה לא כתוב בשום מקום, אלו היו ההסכמות העקרוניות. בבקשות שלנו אנחנו מדברים על הרחבה ושדרוג של כביש הערבה, על חיבור רמון לאילת בחיבור תחבורתי מהיר וטוב, על סיום התכנון של הרכבת והוצאה לדרך של הפרויקט הזה, שבסוף יפתור את כל בעיותיה של אילת".

כתגובה לדברים דיבר רותם ברמלי, איש אגף התקציבים במשרד האוצר ורפרנט רמ"י. הוא אמר כי "ההכנסות משדה דב מיועדות לממן את פינוי מחנות צה"ל לנגב, זה פרויקט גדול מאוד שעולה עשרות מיליארדי שקלים. הן מיועדות לממן את הסכמי הגג שרמ"י חתומה עליהם, קדמי מימון וכולי. נוסף על המימון הזה של הוצאות הממשלה, ההכנסות מיועדות גם למימון הגירעון הממשלתי. 

ההערכה המעודכנת שלנו היא שההכנסות משיווק המתחמים בסך הכול – וזה יתפרס על הרבה מאוד שנים – תהיה בערך 27 מיליארד שקל. אבל שוב, אלו הערכות מאוד ראשוניות, זה תחום מלא באי-ודאות ובשינויים, אני לא צריך לספר לכם את זה, ולכן ההערכות האלה הרבה פעמים משתנות"

אני ספציפית לא הערכתי את הכנסות המדינה משיווק קרקעות בשדה דב בשמונה מיליארד שקל. חשוב להבין שההערכות משיווק של קרקעות – ואנחנו רואים את זה לא רק פה – משתנות מאוד. ההערכה המעודכנת שלנו היא שההכנסות משיווק המתחמים בסך הכול – וזה יתפרס על הרבה מאוד שנים – תהיה בערך 27 מיליארד שקל. אבל שוב, אלו הערכות מאוד ראשוניות, זה תחום מלא באי-ודאות ובשינויים, אני לא צריך לספר לכם את זה, ולכן ההערכות האלה הרבה פעמים משתנות.

ממה שאני מכיר – ושוב, מדובר על הסכם אחד שכלל בתוכו עוד בסיסים מלבד פינוי שדה התעופה שדה דב – הערכת סך ההכנסות מכלל המתחמים הייתה בסביבות 50 מיליארד שקל. אלו ההערכות שאני אישית מכיר".

ההערכה שאני מכירה שעשינו לפני שפרסמנו את המכרז, נכון ל-1,576 יחידות דיור שיצאו במכרז הראשון, הייתה סביב 1.8 מיליון ליחידת דיור. התוצאה במכרז הייתה 2.8 מיליון שקל ליחידה, ואם אנחנו מכפילים את ה-2.8 כפול סך יחידות המדינה אנחנו מדברים על סביבות 27 מיליארד שקלים"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, דיברה גם היא בדיון ואמרה: "ההערכה שאני מכירה שעשינו לפני שפרסמנו את המכרז, נכון ל-1,576 יחידות דיור שיצאו במכרז הראשון, למיטב זיכרוני – ואנחנו נוודא את זה – הייתה סביב 1.8 מיליון ליחידת דיור. התוצאה במכרז הייתה 2.8 מיליון שקל ליחידה, ואם אנחנו מכפילים את ה-2.8 כפול סך יחידות המדינה – לא כל ה-16,000 יחידות דיור – אנחנו מדברים על סביבות 27 מיליארד שקלים. יכול מאוד להיות שבמכרז הבא המחירים עוד יעלו".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:רובע שדה דבמתחם אשכולועדת הכספים של הכנסתח"כ אלכס קושנירמאיר יצחק הלויעיריית אילתאלי לנקרירות אפריאטרשות מקרקעי ישראלרותם ברמלימשרד האוצר
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...