המשנה ליועמ"שית: "בוחנים את סוגיית היטלי ההשבחה, השמאות בנושא יכולה להגיע לכל תוצאה וזה לא מגביר ודאות"

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט אזרחי במשרד המשפטים, עו״ד כרמית יוליס, אמרה היום (ג') כי צוות בראשותה בוחן בימים אלו את נושא היטלי ההשבחה "מאחר והסוגיות המשפטיות בתחום הזה הקדישו את הסאה. כמעט בכל תיק כזה המדינה היא לא צד בזה ועדיין מבקשים את עמדת היועצת. הדין הזה לא מתאים לחיים היום, להיקפי הנדל"ן, להתחדשות עירונית, זכויות מותנות או מוקצות". את הדברים אמרה יוליס בפאנל בוועידת מרכז הנדל"ן באילת, שעסק בשינויי החקיקה בענף הנדל"ן ובחידושים בתחום הרישום, בהנחיית עו"ד עידו שמואלי, שותף מייסד, עידו שמואלי ושות' משרד עורכי דין ונוטריון. 

"הפסיקה התפתחה מאוד והדין נשאר כמו שהיה", הוסיפה יוליס. "יש למשל מקומות שאין בהם שום היטל השבחה ואז גם שווי הקרקע מאוד נמוך. בנוסף, השמאות בנושא היא מאוד פתוחה ויכולה להגיע לכל תוצאה וזה לא מגביר ודאות, ובסוף אלו פרויקטים שבהם היטל ההשבחה זה במיליונים. יש פרויקטים שקמים ונופלי על היטלי ההשבחה".

שמאית מקרקעין ומשפטנית, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, נחמה בוגין , אמרה בנושא היטלי ההשבחה כי "החוק קובע שאם עלה שוויים של מקרקעין - בעל הקרקע שנהנה מההשבחה יחלוק בה עם הרשות המקומית. אני חושבת שזה רציונל הגיוני. לקבוע עליית שווי מקרקעין זה דבר ששמאי יודע לעשות מצוין והוא גם היחיד שיודע לעשות את זה. הסלט שנוצר הוא הרבה פעמים בגלל התערבות יתר של ועדות ערר בשיקול הדעת השמאי ואז נוצר בלגן. אני לא אומרת שחוו"ד שמאית לא צריכה לעבור מבחן משפטי, בוודאי שכן. אבל כשמגיע ביהמ"ש ואומר לי כשמאית מה להביא בחשבון ומה לא, זה לפעמים ברמה שלא מאפשרת לי לעשות את העבודה ברמה שהאתיקה שלי מחייבת אותי. לחלוטין יש מה לשפר, אבל הרציונל של עליית שווי מקרקעין חייב להישאר כי זה הרציונל הציבורי מאחורי זה".

עו"ד יוליס דיברה גם על קרן התחזוקה, שקובעת כי יזמים שיקימו מנגנונים של מקורות מימון לתחזוקת הבניינים שהם בונים לטווח ארוך, יקבלו תוספת זכויות בנייה. לדבריה "דיירים שיקנו דירה בפרויקט יקבלו כרית ביטחון שיש כספים שכל מטרתם היא לשמש לתחזוקה ואם תהיה קטסטרופה הם יוכלו לפדות את הכספים מהקרן. אנשים לוקחים בחשבון את המשכנתה ולא את ההוצאות של ועד הבית. לצד זה אנחנו מקווים להביא הסדר יותר מהפכני שיחול גם על בניינים קיימים. אנשים חיים בבתים שהולכים ומתכלים ואף אחד לא בא לבדוק את זה. יש על זה חשיבה ממשלתית ענפה. ניסינו לעשות את זה גם בדיור בהישג יד, אבל לא הצלחנו. הוועדה המחוזית בירושלים היא הראשונה שמובילה את זה ולא היה פשוט להוציא את זה, אבל הצלחנו להוציא את זה כי זה הסדר וולונטרי, זה לא הסדר שפוגע בלי דין".

ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים, עו"ד דוד שני, בישר כי בחודשים הקרובים תוקם "לשכת פרויקטים חדשה שאמורה לשחרר את כל כאב הראש של היזמים. אנחנו מהווים היום חסם, כי זה עולם שהיקף העסקאות בו עלה ב-50% והיקף כוח האדם לא. כשפונה יזם שיש לו תיק רישום של פרויקט עם 500 הערות אזהרה, זה סותם לשכת רישום לכמה ימים. התפקיד שלי הוא לתת את השירות ליזם. קיבלנו אישור להקים את הלשכה הזו שתיתן מענה כחלופה רישומית החל מרישום הערת אזהרה ועד רישום הבית המשותף, על פי הצפי העתידי - והיא תהיה ייעודית להתחדשות עירונית. זו לא תהיה לשכה ארצית כי אם היא תוגדר כארצית היא תצטרך להיות בירושלים. הכל יונגש באופן מקוון. הרעיון הוא שנקיים שיח כדי להבין מה הצרכים בשטח ומה היכולות שלנו".