בית המשפט העליון הפך את פסיקת המחוזי וקבע כי יזם בפרויקט "מחיר למשתכן" אינו זכאי אוטומטית לפטור ממחצית אגרות הבנייה: נדרש אישור מפורש של הרשות המקומית או משרד השיכון כי מדובר ב"שיכון לזוגות צעירים". בכך נדחתה תביעת אופק שלי להשבת מחצית מהאגרות ששילמה עבור 36 דירות בבית שמש
86 בעלי דירות בשכונת נוה חן ביקשו לבטל הסכם תמ"א 38 לאחר שהיזם נקלע לחדלות פירעון, וכונסי הנכסים מטעם הנושים המשיכו לקדמו במתווה פינוי-בינוי. השופט דוד מינץ דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו על פסיקת המחוזי וקבע כי עצם הפרת ההסכם אינה מספיקה, וכי ההכרעה אם להמשיך בפרויקט מסורה לבית המשפט של חדלות פירעון, שבוחן את טובת כלל הנושים
בקשת רשות הערעור של התאחדות הקבלנים נמחקה בנימוק פרוצדורלי של היעדר מעמד דיוני, אך המשנה לנשיא נעם סולברג הבהיר כי קבלנים ויזמים יוכלו בעתיד לתקוף את הכלל החדש לחישוב היטלי השבחה במסגרת הליכים שבהם הם יהיו בעלי דין
בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של שני רוכשי דירות וקבע כי גם כאשר רוכש אינו מאפשר לקבלן הזדמנות נאותה לתקן ליקויי בנייה, הוא אינו מאבד לחלוטין את זכותו לפיצוי. במקום זאת, הפיצוי יופחת ויחושב לפי עלות התיקון לקבלן ולא לפי מחיר השוק של קבלן חיצוני. השופט שטיין: "המוכר אינו יוצא נשכר ממסירת דירה לקויה לקונה - שכן, הוא משלם לקונה את עלות התיקונים עבורו"
לקוח חתם על הסכם תיווך לרכישת נכס, אך בסופו של דבר העסקה בוצעה על ידי חברה בבעלות עורך דינו. המתווך דרש את עמלתו, בעוד הרוכשים טענו כי מי שרכש בפועל כלל לא היה צד להסכם התיווך. ביהמ"ש העליון הכריע
העליון דחה את בקשת הערעור של בני זוג שביקשו להתקשר עם היזם במתווה שונה מזה שעליו חתמו יתר בעלי הדירות בפרויקט תמ"א 38 ברובע 4 בת"א, לפיו הוא יעניק שירותי ביצוע בלבד, בעוד שהדיירים יתפקדו כיזמים. עו"ד דן הלפרט: "לא ניתן לאפשר לדייר אחד לקדם מתווה אחר של פרויקט רק עבורו"
לטענת המשקיע, איש העסקים התחייב בעל פה להחזיר את כספי השקעתו אם עסקת הנדל"ן ברומניה לא תצא לפועל. מנגד טען הנתבע כי ההתקשרות כולה עוגנה בהסכמים כתובים בין חברות, ללא כל התחייבות אישית. האם ניתן להסתמך על הבטחה בעל פה בנסיבות כאלה? כך הכריע העליון
הפרקליטות הגישה השבוע ערעור לעליון על זיכויו של שמאי המקרקעין יוסף אגבריה, שלפי האישום חישב עבור משפחת חרירי את הסכומים שנדרשו זוכי מכרזי רמ"י בטייבה לשלם לה. לטענת המדינה, המסמך שערך לא היה שומה רגילה אלא חוליה שסייעה למנגנון הסחיטה
ארבעה בני משפחה ערערו על החלטת ועדת המאוימים שלא להכיר בהם כמי שנשקפת סכנה לחייהם בעקבות עסקאות מקרקעין עם ישראלים. השופטים קבעו כי לא הוכחה זיקתם לקרקע, וכי הארכת היתרי השהייה שלהם עד כה נבעה מ"טעות אנוש" ואינה מקנה להם מעמד
בהחלטתה קיבלה השופטת גילה כנפי-שטייניץ את ערעורם של האגודות השיתופיות גנות ומשמר איילון והפכה את הכרעת ביהמ"ש המחוזי מרכז. בימים אלה מתנהלים הליכים באשר לתביעות ההשבה של רמ"י לקרקעות אלה נגד האגודות, ושיווקן על פי החלטת העליון "ישנה את המצב הקיים באופן העשוי להתברר כבלתי הפיך"
לאחר כעשור של הליכים משפטיים, חזרו בהם האחים גינדי מהערעור על דחיית התביעה על סך 800 מלש"ח שהגישו נגד מגדל בעקבות מחלוקת על הקמת מתחם אוכל בקניון הזהב. ההליך הסתיים שבועות לאחר שמגדל חתמה על עסקה לרכישת יתרת מניותיהם בקניון, שבסיומה תהפוך לבעלים הבלעדיים שלו
המשנה לנשיא העליון, נעם סולברג, דחה את בקשת הימנותא לקיים דיון נוסף בפרשת העוקץ לה נפלה החברה קורבן לפני 25 שנה, וקיבע את פסק הדין שלפיו המסמך שנחתם ב-2007 אינו מהווה חוזה מחייב להארכת החכירה. ההחלטה מסיימת הליך משפטי שנמשך כ-25 שנה
פס"ד "קרן אור" שניתן ע"י שופט המחוזי גלעד הס לפני כחודשיים, מוטט את עקרון התמורות השוות ויצר כאוס בענף ההתחדשות העירונית. בשבוע הבא צפויים באי כח הדיירים, אליהם הצטרף עו"ד משה רז-כהן המתמחה בתחום ההתחדשות, להגיש לביהמ"ש העליון את ערעורם, שעיקריו נחשפים כעת. עו"ד רז-כהן: "להכרעה פוטנציאל לעצב באופן עמוק את הדינמיקה בשוק ההתחדשות העירונית"
בית המשפט העליון קיבל את ערעור עיריית רמת השרון וקבע כי הסכם הפינוי שנחתם ב-2009 מיצה את זכויות הכפר הירוק לפיצויים. השופטים פסלו גרסה מתוקנת של ההסכם מ-2013, לאחר שנקבע כי לא נחתמה בידי ראש העיר או ממלא מקומו כנדרש בחוק, והפכו את פסק דין המחוזי שחייב את העירייה לשלם כ-2.1 מיליון שקל
השופטת יעל וילנר דחתה את בקשת העיריות לקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן פה אחד ע"י העליון בחודש אוקטובר האחרון. המדובר בניצחון למוכרי דירות באזור תוכנית הרובעים, וכל מתחם אחר בו אושרו תוכניות מכוחה של תמ"א 38, והיטלי ההשבחה שיידרשו לשלם יהיו נמוכים משמעותית. הרשויות המקומיות צפויות לפי ההערכות לאובדן הכנסה של עשרות מיליארדי שקלים
לפני שנה וחצי דחה העליון את עתירת אאורה נגד המדינה, והפך את החלטת המחוזי שחייב את המדינה לפעול ליצירת כלכליות בתוכנית מתחם "יוספטל" בקריית ים. כעת צפויה הוועדה המחוזית לדון בהוספת 224 יח"ד לתוכנית, ובסך הכל כ-1,650 דירות בבניה עד 35 קומות
ערעורם של שני מתווכים שדרשו מקבוצת גבאי מיליוני שקלים שכ"ט בגין עסקת קרקע בכפר שלם נדחה לאחר שנקבע כי לא היו "הגורם היעיל" בעסקה שנחתמה לבסוף. במקביל, תביעה נגד רשת בתי קפה מצליחה ממחישה את הסיכון שבהסתמכות על קשר אישי ללא הסכם תיווך כתוב
נשיא העליון יצחק עמית קבע כי אילן ששון - שעמד מאחורי חברת הנדל"ן רום כנרת שפשטה רגל והותירה רוכשים רבים ללא דירה - לא הוכיח נזק קונקרטי המצדיק עיכוב הליכים עד להכרעה בערעורו. בהחלטה הדגיש כי הגשת הערעור מצד ששון אינה מעכבת ביצוע באופן אוטומטי, וכי האינטרס הציבורי גובר על טענותיו לפגיעה בפרנסתו כעורך דין
4 חודשים לאחר פסק הדין שקבע כי היזמים משמשים כ"קבלני ביצוע" של המדינה ביחס לדירות מחיר למשתכן ולכן אין לחייב אותם במס רכישה עבור פרויקטים אלה, מבקשת רשות המסים להפוך את ההחלטה שתחייב אותה להשיב לידי היזמים מאות מיליוני שקלים. לטענתה, פסק הדין יוצר אבסורדים משפטיים, מערער את מעמד היזמים כבעלי זכויות בקרקע ועלול להשפיע גם על חוזי המכר עם הרוכשים
בעלי יחידות דיור במלון מלכת שבא טענו כי לאחר שרשת הניהול הבינלאומית עזבה, הופר ההסכם שנחתם עמם וכי לא ניתן היה להעלות את דמי הניהול או להחליף את חברת הניהול ללא גוף בעל מוניטין דומה. מנגד נטען כי ההסכמים שנחתמו היו ברורים ומפורטים, וכי אין מקום לפרש אותם. כך הכריע ביהמ"ש העליון
הוועדה המקומית רמת השרון חייבה את חברת "רמות בעיר", שמקדמת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת מורשה בעיר, היטל בסך של כ-14 מלש"ח בטענה שבתקופה בה ניתן פטור לחברה הונפק היתר חפירה בלבד ולא היתר בנייה מלא. החברה טענה כי היתר חפירה שניתן לפני פקיעת הצו מהווה מימוש זכויות. לאחר שוועדת הערר והמחוזי קיבלו את עמדת החברה, העליון דחה את בקשת הערעור
בית המשפט העליון קבע כי אין הצדקה לעצור את פרויקט ההתחדשות ברחוב שלמה המלך בחיפה, הכולל 616 דירות חדשות, למרות ערעור שהגיש דייר יחיד מבין 111 בעלי דירות. השופט יחיאל כשר הדגיש כי "ביצוע פסק הדין אינו מסכל" את טענות המבקש לקבלת תמורה גבוהה יותר, והזהיר כי עיכוב נוסף יפגע משמעותית בדיירים שכיום גרים בבניינים ישנים ללא מיגון. את דיירי הבניין ייצג עו"ד אלדר אדטו
החברה התקשרה בהסכם עם מושב כפר מל"ל, שהמחה לה את זכותו לרכוש קרקע בפטור ממכרז בשכונת איילת השחר החדשה בצפון בני ברק. ב-19' נערכה שומה לפיה שווי הקרקע עומד על 24.5 מלש"ח, אולם בשל בעיות חשמל הקפיאה רמ"י את ההקצאה ובסוף 24' ערכה שומה נוספת לפי השווי הוא 72 מלש"ח. אביסרור סרבה לשלם את המחיר החדש, עתרה - והפסידה
ביהמ"ש המחוזי קיבל את בקשת חברת אדלטק לסילוק על הסף וקבע כי לוזון אינה יכולה להפוך טענות הגנה מההליך הקודם לעילת תביעה חדשה, זאת לאחר סכסוך מתמשך סביב פרויקט תחנת הכוח דוראד, במסגרתו התחייבה דורי בניה לשלם דמי ייזום לאדלטק ולוזון, ולאחר שהעליון כבר חייב את לוזון לשלם עד 3.1 מיליון דולר
במסגרת הפשרת קרקע חקלאית בהרצליה שכללה הליך איחוד וחלוקה, מצאו עצמם בעלי זכויות מחזיקים בחלקי דירות במגרשים שונים, וביצעו עסקאות על מנת לאגם אותם לכדי זכות לדירה, אך כשבנו אותה סירבה הרשות המקומית להעניק את הפטור הקבוע בחוק. השופטת ברק-ארז קבעה כי יש מקרים בהם ניתן להכיר בפטור חלקי מהיטל השבחה
הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א דחה את עתירת המחזיקים נגד המכרז של רמ"י לבניית כ-500 דירות במתחם המשתרע על כ־214 דונם בדרום תל אביב; לטענתם המכרז מבוסס על נתונים שגויים ופוגע בזכויות כ-100 המשפחות המתגוררות במקום במשך עשרות שנים
בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה של גרוש שביקש לבטל התמחרות שנערכה כבר ב־2017 על דירת בני הזוג, לאחר שטען כי שוויה זינק מאז. השופטים קבעו כי סמכות בית הדין הרבני להורות על פירוק שיתוף ומכירת הזכויות אינה תלויה בהסכמת אחד השותפים, וכי המחלוקת שנותרה היא כספית בלבד, ולא עילה לפתיחת השומה מחדש
חברה רכשה מגרש בהליכי חדלות פירעון, שנתיים לאחר שחלק מהמגרש נרכש על ידי בעל מגרש גובל בעסקה נפרדת. החברה טענה שזכותה עדיפה, ואילו השכן טען כי הרוכשת חתמה על הסכם As-Is מבלי לבצע בדיקה פיזית, שהייתה מגלה את חלוקת השטח בפועל. הסוגיה הגיעה להכרעת ביהמ"ש העליון
ביהמ"ש העליון, בפסק דין של השופטת וילנר, קבע כי ועדת הערר המחוזית ובית המשפט המחוזי שגו כאשר ביטלו את היטל העתק שהשיתה הוועדה המקומית חדרה על חברת החשמל רק בשל העובדה שלא צורפה לה חוו"ד מקצועית של מומחה למשק החשמל. העליון החזיר את הדיון לוועדת הערר על מנת שתשמע מומחה מטעם הוועדה המקומית, והטיל על חברת החשמל 10,000 ש' הוצאות
פרסום ראשון: בעמדה שהוגשה במסגרת הליך "התייצבות יועץ" בערעור של קידר מבנים נגד עיריית הרצליה, שללה יוליס הן את עמדת היזמית והן את עמדת העירייה וקבעה כי יש לבחון את סך ההשבחה בפרויקט לעומת ההשבחה התיאורטית ממנה היה נהנה לו מימש 2.5 קומות טיפוסיות בהתאם לתמ"א 38, ולמסות בהיטל את ההפרש. מומחים: "כיום לכל וועדה מקומית פרשנות שונה ביחס להיקף הפטור ואופן חישובו. חוות הדעת עושה סדר"
העליון דחה בקשת ערעור שהגישו הנהלת הקניון ועיריית רעננה על פסיקת ביהמ"ש המחוזי מרכז מחודש מאי השנה, לפיה הקניון לא יוכל "לגלגל" תשלום של תוספת ארנונה על השטחים הציבוריים על השוכרות
פרסום ראשון: בהחלטה ראשונה המפרשת את הפסיקה הדרמטית של העליון, קבעה ועדת הערר מחוז מרכז כי במימוש זכויות בנייה שהעניקה תמ"א 38 דרך היתר, יש לחשב את היטל ההשבחה תוך נטרול עליית הערך במצב הקודם. בכך קיבלה הוועדה ערר שהגישה הוועדה המקומית פ"ת בנושא
מס הרכוש על קרקעות פנויות שהמדינה מבקשת להחזיר, לרבות קרקעות חקלאיות שלא ניתן לממש בהן בנייה, חושף סתירה מהותית במדיניות המדינה: בעוד שבעלי קרקע אינם מקבלים פיצוי על הפוטנציאל התכנוני שלהם, המדינה דורשת מהם מס שנתי על אותו פוטנציאל בדיוק, והעיוות הזה הופך את המס לאמצעי גבייה על חוסר אונים תכנוני ולא לכלי תמרוץ אמיתי
העליון דחה את ערעור עיריית ת"א ובכך ביטל סופית דרישות תשלום היטל השבחה שהטילה על מוכרי דירות בשכונת התקווה. הרכב בראשות השופט גרוסקופף קבע הלכה חדשה, לפיה בשכונה שנכללה בעבר בפרויקט שיקום שכונות, יש להחיל את הפטור מהיטל גם בעסקאות מכר ולא רק בהיתר, ובלבד שהתוכנית המשביחה מאפשרת הרחבת דירה. לעומת זאת, תוכניות להוספת דירות חדשות - יש לחייב בהיטל
מחלוקת ממושכת בין יורשים בנוגע לחלוקת זכויות במקרקעין בירושלים, הסתיימה בהסכם פשרה מורכב שקיבל תוקף של פסק דין. אלא שזמן קצר לאחר מכן טענו חלק מהיורשים לפגמים בכריתת ההסכם. העליון נדרש להכריע: האם יש להתיר את ביטולו של ההסכם?
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי, וקבע הלכה עקרונית שלפיה חובת תשלום היטל ההשבחה נגזרת מעצם ההשבחה התכנונית ולא מאופן הקצאת הקרקע או התמורה ששולמה למדינה; הפסיקה ניתנה בערעור של כ־53 בעלי קרקעות במתחם קדמת השלום בכפר סבא, ודחתה טענות לפטור בגין רכישה מכונס נכסים או קבלת זכויות בתנאים מועדפים, תוך חיזוק עמדת הרשויות המקומיות
בית המשפט העליון קיבל את ערעור חברת אזורים נגד נאמני חברת הביצוע ארלנגר, וקבע כי חילוט ערבויות בנקאיות אינו מהווה העדפת נושים בהליכי חדלות פירעון. בכך ביטל את החלטת המחוזי והדגיש את עקרון העצמאות והוודאות של הערבות הבנקאית, תוך חיזוק המנגנון הפיננסי ומסירת מסר משמעותי ליזמים, בנקים ונושים
הוועדה המיוחדת מרחב הגולן הודיעה לוועדת הערר, שדנה בשורה של עררים שהוגשו נגדה רוכשי מגרשים בגין היטלי השבחה, כי היא מבטלת מחצית מהחיובים, זאת בעקבות פסיקות שניתנו לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון בנושא. מהוועדה נמסר כי משמעות הביטול היא "הכנסות אפסיות" לקופתה, שיקשו עליה לפעול לבניית תשתיות שיתמכו בהגדלת אוכלוסיית הגולן
בעלי הזכויות במלון מלכת שבא באילת הגישו תביעה נגד ההנהלה בדרישה למנות חברת ניהול בינלאומית ולשמור על דמי הניהול הקיימים, בטענה כי נוצרו הבנות ומצגים מחוץ לחוזה הכתוב, בעוד ההנהלה טוענת כי כל ההסדרים מוסדרים במערכת החוזית הסגורה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה
"אדם טבע ודין" ו"הפורום הציבורי להגנת הסביבה באשדוד" החליטו שלא לעמוד על עתירתם לאחר שהשופטים הודיעו להם כי אין בכוונתם להתערב בפסיקת המחוזי. שני המלונות שבונה אופק השקעות על חוף לידו צפויים לכלול כ-210 חדרים וממוקמים במרחק 60 מטר מקו המים בלבד
המחלוקת בין שני זוגות שכנים באשדוד פרצה סביב חדר אחד בן כ־12.5 מ"ר, שנמצא בפועל בדירה אחת, אך רשום מזה 45 שנה כשייך לדירה השכנה. בעלי הדירה שבה נכלל החדר ביקשו לתקן את רישום הבית המשותף כך שישקף את המציאות הפיזית, ואילו שכניהם דרשו את ההפך – שהמציאות תתוקן ותתאים לרישום. בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי ובדעת רוב קבע כי מדובר ב"טעות סופר" ברישום וכי יש לתקן את המרשם כך שישקף את המצב בפועל – כך שהחדר יישאר בידי המערערים המתגוררים בו
עוד אמר אודי כרמלי כי ככל שהפסיקה תישאר בעינה הדבר ישפיע על קידום מיזמי התחדשות עירונית בת"א. לגבי היצע הדירות בעיר אמר כי "יש אצלי במערכת כ-3,000 יח"ד בהיתרים שלא נמשכים. היינו כבר ב-4,000 כך שזה במגמת ירידה. השוק במצב מצוין, בלי מחסור עצום ובלי היצע עצום"
העליון דחה את עתירת יורשים לביטול הפקעת חלקה של 240 מ"ר בנווה צדק שנעשתה במסגרת 'הפקעת מנשייה' בשנות ה-60. השופטים קבעו בדעת רוב כי העתירה לוקה בשיהוי של כ-60 שנה. השופט כבוב: "קיים קושי ערכי-מוסרי בכך שקרקע פרטית, שהופקעה למטרות ציבוריות, תשמש בסופו של דבר למטרה פרטית"
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון החודש (בר"מ 1975/24 בר "מ 25-04-25226 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' לויתן אדיב שמואל), נקבעה אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון בתחום התכנון והבנייה. שלושה שופטים; כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג, כבוד השופט יוסף אלרון (בדימ') וכבוד השופט אלכס שטיין, הכריעו בסוגיה עקרונית שהעסיקה שמאים, יזמים ועורכי דין במשך שנים.
פסיקת שופטי העליון היום (ה') פה אחד, שמה סוף למחלוקת משפטית ארוכת שנים לגבי האופן שבו יש להתייחס לעליית השווי שיצרה תמ"א 38 בעת גביית היטלי השבחה, תוך שהשופטים פוסקים באופן מהדהד לטובת הנישומים, ונגד עמדת היועמ"שית. בכירי עורכי הדין והשמאים בענף מיהרו לברך
בשורה למוכרי הדירות בתחומה של תוכנית הרובעים בת"א, ובשכונות ותיקות רבות נוספות ברחבי הארץ. ביהמ"ש העליון דחה את ערעורן של עיריות ת"א וי-ם וקבע כי בעת חישוב היטל ההשבחה, אין לנטרל את עליית השווי שיצרה תמ"א 38 ב"מצב קודם". ההרכב שכלל את השופטים שטיין, אלרון וסולברג פסק פה אחד, בניגוד לעמדת היועמ"שית
בכך הפכו השופטים שטיין, כשר והנשיא עמית החלטה של בית המשפט המחוזי, שניקה את לשכת הרישום מאחריות לרישום בעלות בנכס על ידי מתחזה ליורש. בעקבות פסה"ד תישא הלשכה ב-30% מהנזק, עו"ד המתחזה ב-50% והיורש החוקי ב-20% בשל אשם תורם. בפסק דינו הדגיש שטיין את אמצעי הזהירות שעל הלשכה לנקוט כאשר המסמך שמוגש לה הוא "העתק למקור"
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של יזם הנדל"ן והותיר על כנה את החלטת המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים. קובי נאשם כי המשיך לעסוק בנדל"ן למרות צו איסור, הקים חברה באמצעות “איש קש”, הסתיר הכנסות מנושיו והציג תצהירים כוזבים במסגרת פשיטת הרגל. השופט קבע כי קיימות ראיות לכאורה ומסוכנות ממשית הנובעת מדפוסי פעולה מניפולטיביים ומתוחכמים
בכך הפך הרכב השופטים בראשות הנשיא עמית פסיקות קודמות של ביהמ"ש המחוזי, וקבע כי יש לאשר את התחשיב המעודכן של המדינה לגבי "דמי החכירה האבודים". תחילתה של המחלוקת באמצע העשור שעבר, אז ניתנה אפשרות לבעלי קרקעות פרטיות בגליל, רובם בני מיעוטים, לדרוש בדיעבד דמי חכירה על קרקעות שנלקחו מהם ללא פיצוי במהלך שנות ה-50' עד ה-80' של המאה הקודמת
17 קיבוצים בגליל נדרשו לשלם לוועדה המקומית היטלי השבחה בעקבות הליך שיוך דירות. הקיבוצים טענו כי לא הם שהתעשרו מהמהלך אלא רמ"י, ולפיכך עליה לשאת בחלף היטל ההשבחה. מנגד, הרשויות והוועדה המקומית גרסו כי הקיבוצים הם הנהנים בפועל משינוי הייעוד. בית המשפט העליון הכריע
