הוועדה המקומית עתרה נגד ועדת הערר ששינתה את החלטתה. כך הכריע בית המשפט

הוועדה המקומית "יישובי הברון" ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ועדת הערר המחוזית חיפה, שקיבלה בחלקו ערר שהגישה רני צים לגבי פרויקט מגורים ומסחר בפרדיס. בית המשפט היה נחרץ בהחלטתו

שיתוף הכתבה
עו"ד דניאלה רבינוביץ (סם יצחקוב)עו"ד דניאלה רבינוביץ (סם יצחקוב)

התערבותו של בית המשפט בהחלטתה של רשות תכנון תיעשה כידוע בזהירות ובעילות המצדיקות זאת. בין העילות המנויות - חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. בנסיבות שבהן הוכח כי ההחלטה של רשות התכנון הינה החלטה סבירה, שהתקבלה תוך הפעלת שיקול דעת של רשות התכנון, בית המשפט ייטה שלא להתערב במסקנותיה של אותה רשות התכנון.

הלכה זו נכונה גם ביחס להיקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטות ועדת הערר, אשר הינה מוסד תכנוני בכיר יותר מהוועדה המקומית, וככזו רשאית לקיים דיון מחודש מלא ומקיף בנסיבות המונחות לפניה.

במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים שדן, בין היתר, בעתירה נגד החלטת ועדת הערר במסגרתה התקבלו שתי בקשות למתן היתר לבנייה.

נסיבות המקרה:

ענייננו בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה "יישובי הברון", נגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה. במסגרתה קיבלה ועדת הערר בחלקו ערר שהוגש על ידי החברה היזמית רני צים בניה רוויה בחברה הערבית בע''מ, בבקשתה לקבלת היתר בנייה בשני מגרשים ביישוב פרדיס. הרקע לעתירה היא בקשה שהוגשה על ידי החברה היזמית אשר זכתה במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל , ובמסגרתו רכשה החברה היזמית את הזכויות במגרשים נשוא העתירה.

לאחר זכייתה במכרז, הגישה החברה היזמית שתי בקשות לקבלת היתרי בנייה בשני המגרשים, אשר כללו מספר הקלות. בקשתה נדונה ונדחתה על ידי הוועדה המקומית. על החלטה זו הגישה החברה היזמית ערר. ועדת הערר קיבלה את הערר בחלקו, וקבעה כי החברה היזמית הציעה חלופה שכוללת שיפור משמעותי בהיקף שטחי המסחר ומיקומם במגרש.

על החלטתה הוגשה העתירה בענייננו. העותרת, הוועדה המקומית, חולקת על החלטת ועדת הערר בשני נושאים עיקריים: האחד נוגע להיקף שטחי המסחר שוועדת הערר אישרה בהחלטתה לצורך אישור היתר הבנייה במגרשי החברה היזמית; השני מתייחס לקביעת ועדת הערר, כי אין היתכנות להקמת שטחי מסחר בעורף המגרשים שבהם זכתה החברה היזמית. מנגד טוענת ועדת הערר כי ההחלטה שהתקבלה הינה החלטה תכנונית מנומקת, המבוססת על מלוא המסד העובדתי, כפי שהוצג בפניה ומטעמים רלוונטיים בלבד.

החברה היזמית גרסה, בין היתר, כי העתירה לא מגלה עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה מקצועית תכנונית של ועדת הערר, משכך דין העתירה להידחות. 

החלטה:

בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, ופסק כי אין להתערב בשיקול דעתה של ועדת הערר בעניין זה. הלכה ידועה היא כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מתכנן על, והוא לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של מוסדות התכנון. הביקורת השיפוטית של בית המשפט בעניין זה מצומצמת ומתמקדת בעילות ההתערבות המוכרות על פי כללי המשפט המנהלי, לרבות: היעדר סמכות, הפליה פסולה, שיקולים זרים וחריגה ממתחם הסבירות.

הלכה זו נכונה גם ביחס להיקף התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של ועדת הערר. בבסיס הלכה זו עומדת ההנחה, כי ועדת הערר הינה גורם מקצועי שהינה בעלת העדיפות המקצועית בבחינת נושאים תכנוניים המונחים לפתחה. עוד הוסיף בית המשפט בקביעתו, כי ועדת הערר הינה מוסד תכנוני בכיר יותר מהוועדה המקומית, וככזו היא מוסמכת לבחון את החלטת הוועדה המקומית לגופה, לרבות בחינה בדרך של בחינה מחדש (DE NOVO). מדובר בבחינה תכנונית - מקצועית של הסוגיות התכנוניות שבמחלוקת לגופן, ולא בביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה המקומית.

לכן, בית המשפט נדרש לבחון את החלטת ועדת הערר, ולא את החלטת הוועדה המקומית: "נקודת המוצא לפיה תפקיד ועדת הערר אינו הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדה המקומית, אלא קיום בחינה מקצועית – תכנונית של החלטות הוועדה המקומית לגופן כמוסד תכנוני מקצועי גבוה יותר בהיררכיה התכנונית". לפיכך, נקבע כי יש לדחות את טענות הוועדה המקומית, לפיהן במסגרת החלטתה חרגה ועדת הערר מסמכותה.

ועדת הערר, כמוסד תכנוני בכיר בדרגתו מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רשאית  לקיים דיון מחודש מלא ומקיף בנסיבות שבהן מונחת בפניה בקשה להיתר או תוכנית. ובמסגרת זו לשקול במקומה של הוועדה המקומית את מכלול נתוני התכנון הנכונים והרלוונטיים, ועל יסודם להחליט ולקבל החלטה, במקום הוועדה המקומית. על רקע זה, בבואו של בית המשפט לערוך ביקורת שיפוטית במקרה מסוג זה, עליו להניח לפניו את ההחלטה מושא העתירה – בענייננו החלטת ועדת ערר , ולבחון אם נפל בה פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

בנסיבות המקרה שלפנינו, דחה בית המשפט את העתירה, וקבע כי הוועדה המקומית לא הצביעה על פגם המחייב התערבות בהחלטת ועדת הערר, בכל הנוגע להיקף שטח המסחר שאושר. המדובר בבחינה תכנונית מקצועית שוועדת הערר המוסמכת להתערב בה ולקבוע מסמרות, כמוסד תכנוני בעל מעמד בכיר יותר מהוועדה המקומית. לאור כל האמור לעיל, נדחתה העתירה. 

(עת''מ 50499-12-23 ועדה מקומית לתכנון שומרון נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח'). 

הכותבת היא עו"ד ממשרד גינדי כספי ושות', המתמחה בנדל"ן תכנון ובנייה (עריכה: עו״ד דניאלה רבינוביץ)


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:בית המשפט המחוזי בחיפהועדת ערררני ציםרמ"יפרדיסמשפטוןרשויות התכנון
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...