שאלה של עשרות מיליארדי שקלים - לשפץ או להרוס ולבנות מחדש? "הזדמנות לשינוי פני המדינה כולה"

להזמין טכנאי שיתקן, או לזרוק ולקנות חדש? ההתלבטויות היומיומית הזו, שמלווה משקי בית שבהם התקלקלה הטלוויזיה או מייבש הכביסה, היא בזעיר אנפין ההתלבטות שמלווה כיום עשרות מהנדסי רשויות ואנשי תשתיות אשר סוקרים את ממדי ההרס שהותירה אחריה הלחימה בצפון הארץ. אלא שבעוד שבמקרה של משקי הבית מדובר על סוגייה בסדר גודל של מאות או אלפי שקלים, התקציבים שבהם מדובר בשאלת התשתיות מגיעים לעשרות מיליארדי שקלים.  

עשרות מיליארדים צפויים להיות מושקעים בשנים הקרובות בשיקום אזור העוטף והצפון – הן בתשתיות ציבוריות והן בשיקום המגורים. יש מי שחושבים שבצד הקושי בדבר, נוצרה כאן הזדמנות פז לתיקון של מה שדרש ממילא תיקון: תשתיות רעועות, שכונות מגורים מוזנחות, ובניינים נעדרי מיגון.

כמובן שלא בכל מקרה של נזק יוחלט לבנות מחדש את המבנים, ויהיו מקרים שבהם מן הסתם יסתפקו בשיפוץ.  איך מחליטים מתי נכון  להרוס מבנה ולבנות מחדש, ומתי להסתפק בשיקום? על מה יש לשים דגש במסגרת השיקום של עיר, של שכונה, ואיך יש להתייחס לאלמנטים הכלכליים, החברתיים, הקהילתיים?

 יגאל גוברין ,יו"ר איגוד המהנדסים: "יש מבנים של גני ילדים שהם אוסף של פחונים, ועכשיו צריך להקים את זה שוב באופן מודרני, עם מערכות תקשורת פנימיות שעובדות טוב. יש לנו כאן הזדמנות גדולה, שלא היתה מגיעה אלמלא המצב. זה המסר החשוב ביותר שהמדינה יכולה לתת, שבהזדמנות הזו, כשצריכים לשקם, עושים להם משהו חדש"

"הפן החברתי הוא לא פחות חשוב מהפן הפיסי", אומר יגאל גוברין ,יו"ר איגוד המהנדסים. "ללא ספק צריך לטפל גם בפן הזה, ושני האלמנטים צריכים להיות משולבים זה בזה. גם אם השיקום הפיסי יעבוד מצוין, אם לא יטופל הפן החברתי, זה לא יעבוד טוב".

גוברין מפריד בין התשתיות הציבוריות לבנייני המגורים. "לגבי התשתיות, יש הרס גדול מאוד, ואני מתכוון לא רק לכבישים, קווי ביוב, מים, ניקוז, חשמל, אלא גם לכל מה שקשור למוסדות ציבור, ומהבחינה זו, יש כאן הזדמנות בלתי רגילה לשפר. יש מבנים של גני ילדים שהם אוסף של פחונים, ועכשיו צריך להקים את זה שוב באופן מודרני, עם מערכות תקשורת פנימיות שעובדות טוב, עם כל הפסיליטיס, פשוט  לארגן את זה באופן הנכון ביותר. יש לנו כאן הזדמנות גדולה, שלא היתה מגיעה אלמלא המצב. זה המסר החשוב ביותר שהמדינה יכולה לתת, שבהזדמנות הזו, כשצריכים לשקם, עושים להם משהו חדש".

שכונת המגורים הזמנית ברוחמה (י. ד. ברזאני)

ומתי ואיך מחליטים אם מסתפקים בשיפוץ או בונים מחדש?
"צריך להפעיל מהנדסים שיעשו סקר של ההשלמות הקונסטרוקטיביות של הבניינים. הם צריכים להחליט אם השלד בר תיקון, והם חייבים להיות מלווים באנשי מקצוע מתחום הכלכלה ההנדסית. יכול מישהו לבוא ולומר שאפשר לשקם, אבל אז מתברר שזה עולה פי 2 מאשר בנייה מחדש.

"זו גם הזדמנות טובה לטפל בכל נושא המיגון. אנו יודעים למשל, שקריית שמונה נבנתה סביב הרעיון של המקלטים הציבוריים, אבל ברור שזה לא רלבנטי היום, וכמובן שאם כבר הולכים ומשנים ובונים מחדש, צריך למפות את נושא המיגון, ולהחליט אם בונים ממד"ים או ממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים). כמובן שמבחינת זמן תגוב יש יתרון לממ"ד, אך יש מקרים שבהם יוחלט על ממ"ק, כשזה לא אפשרי מבחינת הבניין. בהזדמנות זו, גם הגיע הזמן לזנוח  את חיפוי הבניינים באבן טבעית. זה גם נכון יותר כלכלית, וגם נכון יותר מבחינת איכות הסביבה. יש כיום פתרונות קלים יותר, זולים יותר, מהירים יותר. זו הזדמנות לצאת מהדבר הזה". 

המיגון, הוא מן הסתם אחד האלמנטים שהמפונים החוזרים לא יתפשרו עליו, אך נראה שאינו היחיד. לאחר שחלקם התגוררו במרכז למשך שנה וחצי, ונחשפו לפערים בין המרכז לפריפריה, הרי שאם יחליטו לחזור, לא יסכימו להתפשר על מגורים שנופלים באיכותם מהמגורים במרכז.

מאיה דונרשטיין (אייל טואג)

מאיה דונרשטיין, סמנכ"לית רב בריח, המייצרת דלתות וחלונות ממ"ד, אומרת ששלושת מפעלי החברה, באשקלון, אריאל וכרמיאל – ערוכים לקלוט את הביקוש הרחב שיהיה כעת לפריטים אלה. אך מעבר לזה, לדבריה, התושבים החוזרים ירצו גם עיצוב ופסיליטיס כמו במרכז. כך למשל, היא אומרת, בפרוייקטים החדשים  הסטנדרט מאוד עלה, והקבלנים מספקים היום דלתות כניסה באיכות גבוהה עם נעילה מגנטית. "דלת כניסה חכמה היא כיום סטנדרט בפרוייקטים שלנו במרכז", היא אומרת, "ואני מאמינה שגם בצפון ידרשו את זה כסטנדרט. אין סיבה שלא". 

"לא טלאי על טלאי  - חייבים פינוי-בינוי נרחב" 

משרדו של השמאי שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים SK שמאות, מעורב במעל 100 פרוייקטי פינוי-בינוי ברחבי הארץ. "יש לי 30 פרוייקטים ברמת גן, 15 בתל אביב, וכל השאר בסביבה. כולם באזורי ביקוש. אין לי אף פרוייקט בפריפריה. מסיבה מאוד פשוטה, שהיום פינוי-בינוי בפריפריה זה לא כלכלי. לכן, מזוית הראייה שלי, יש פה הזדמנות שבספק אם תחזור על עצמה". 

למה?
"כי ממילא עומדים להשקיע עשרות מיליארדים בשיקום, והמדינה צריכה למנף את זה לטובת הבטחת הבטחון האישי של התושבים – הן בבניית ממד"ים והן בבנייה שתהיה חסינה לרעידות אדמה. כל כך הרבה אנשים הרי נפצעים לא מהטילים, אלא מהריצה למקלט, אז עכשיו זו הזדמנות לספק להם דירות ממוגנות, מבלי שייצטרכו לרוץ למקלט.

"יש כאן הזדמנות לקדם סופסוף התחדשות עירונית בפריפריה שעד כה נכשלה מחוסר כדאיות כלכלית, ולאפשר לתושבים להתגורר בבניינים חדשים, בטוחים וממוגנים. גם ללא עניין המיגון, התושבים שם מתגוררים בשיכוני רכבת מסוכנים למגורים. מעבר לזה, די ברור כיום שסבב הלחימה הבא יגיע, זו לא שאלה של אם, אלא של מתי. אז זו ההדמנות לטפל בזה סופסוף ולדאוג למגורים בטוחים לדיירים. הזרמת הכסף לשיקום תאפשר לתת תמריץ לקבלנים, שעד כה נמנעו מלבנות בפריפריה, מחוסר כדאיות, לבוא לשקם את הצפון והדרום הודות לתמריצים כלכליים, ועל הדרך הם גם משיגים מיתוג, כמי שלוקחים חלק בשיקום הצפון והדרום".

"הזדמנות להתחדשות עירונית בפריפריה". שמוליק כהן (דובי שמחי)

ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, העוסקת ביזמות נדל"ן והתחדשות עירונית, מתייחס גם הוא לחוסר הכדאיות הכלכלית שיש כיום בפרוייקטי התחדשות עירונית בפריפריה, וההזדמנות לשנות את תמונת המציאות. "לא די בשיקום טלאי על טלאי של מבנים שנפגעו", הוא אומר, "אלא צריך לעודד פרויקטים של פינוי-בינוי באופן נרחב. המדינה חייבת להבטיח שלכל אזרח יהיה ממ"ד או ממ"ק, מה שניתן להשיג רק באמצעות בנייה חדשה או פרויקטים משמעותיים של התחדשות עירונית. אסור לאפשר פתרונות זמניים או ממ"דים חיצוניים, אלא להתמקד במענה ארוך טווח.

משרדו של השמאי שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים SK שמאות, מעורב במעל 100 פרוייקטי פינוי-בינוי ברחבי הארץ. "יש לי 30 פרוייקטים ברמת גן, 15 בתל אביב, וכל השאר בסביבה. כולם באזורי ביקוש. אין לי אף פרוייקט בפריפריה. מסיבה מאוד פשוטה, שהיום פינוי-בינוי בפריפריה זה לא כלכלי. לכן, מזוית הראייה שלי, יש פה הזדמנות שבספק אם תחזור על עצמה"

"אירועי 'חרבות ברזל' המחישו שאין יותר הבחנה ברורה בין מרכז לפריפריה במדינה קטנה כמו ישראל. הטילים שפגעו בכל רחבי הארץ חיזקו את ההבנה שהפריפריה תיושב מחדש במוקדם או במאוחר. האתגר הגדול שעומד לפנינו כיזמים וכמדינה הוא הקלת ההתחדשות העירונית, כצעד הכרחי לחיזוק ושדרוג יישובי הפריפריה". 

רוט מציע לעודד שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי לטובת השקעה בתשתיות ותכנון פרויקטים רחבי היקף. "בניית מודל כלכלי שבו יזמים זוכים לתמריצים עבור בנייה באזורים פחות מבוקשים תבטיח את המימוש של תכניות ההתחדשות העירונית בפריפריה. בעתיד הקרוב, הצלחה בתחום זה עשויה לשנות את פני המדינה כולה וליצור חברה שוויונית ומאוזנת יותר". 

לקצר זמנים ולחסוך זמן יקר

משרד האדריכלים עדה כרמי, מתמודד כעת עם שיקום אחד ממפעלי התעשייה בעוטף, שנהרס כמעט כליל. מהמקום הזה, למשרד יש פרספקטיבה רחבה על הדרך הנכונה לשקם. בראש ובראשונה, אומר אורי לניר, אדריכל שותף במשרד,  "צריך לוודא שמנהלת ההקמה תייצר תכנית פעולה רב-שלבית המתפרשת על פני תקופה סבירה של שיקום ולא תהייה כפופה לתהליכי הרישוי, אלא רק לחוקי הבנייה, כך שיהיה אפשר לחסוך בזמן יקר ולקצר תהליכים". 

לטווח הארוך, אומר לניר, "צריך להקשיב לכל אותם תושבים שפונו או התפנו, לנתח את הצרכים שלהם ולהבין מה נדרש. ניתן להסתכל על זה כעל הזדמנות לייצר התאמות בתכנון האורבני, כך שישרתו את הצרכים המחודשים של התושבים, תוך שלוקחים בחשבון שהשיקום הזה עתיד להישאר לעד". 

בינתיים, בכל אופן, מנסים לענות על הצרכים עד כמה שניתן, גם אם מדובר בפיתרון ביניים. כך למשל, גם במבנים היבילים שהוקמו בקיבוץ רוחמה, עבור תושבי כפר עזה שפונו, דאגו שלכל מבנה תוצמד גינה פרטית, כמו שהם רגילים. מאחר שמדובר בקהילה שמקיימת קשרים קרובים בין חבריה – בינם לבין עצמם, גם לא הוקמו גדרות בין גינה לגינה. המבצעת, חברת י.ד. ברזאני, שזכתה במכרז של קק"ל לביצוע הפרוייקט, הקימה את הפרוייקט מאפס, בתוך שלושה חודשים, כשהיא מונחית בידי גורמים מהקיבוץ.

משרד האדריכלים עדה כרמי, מתמודד כעת עם שיקום אחד ממפעלי התעשייה בעוטף, שנהרס כמעט כליל. אורי לניר, אדריכל שותף במשרד: "צריך לוודא שמנהלת ההקמה תייצר תכנית פעולה רב-שלבית המתפרשת על פני תקופה סבירה של שיקום ולא תהייה כפופה לתהליכי הרישוי, אלא רק לחוקי הבנייה, כך שיהיה אפשר לחסוך בזמן יקר ולקצר תהליכים"

אלמנט הזמן הוא חשוב, אך מעבר לכך, מדגיש לניר, עולות השאלות הערכיות: האם נכון לשפץ ולחדש את הקיים; האם לשמר את הזיכרון; האם לבנות את כל הישוב מחדש, או אולי רק את בתי המגורים?

לניר מציע לקחת תוכניות קיימות ממשרדים שיצרו כבר שכונות וקהילות לישובים דומים, ולהשתמש בהן כבסיס, כדי לקצר זמנים. גם אדריכל  איתי ליננברג, שותף במשרד האדריכלים רוזן-ליננברג, מציע לאמץ תוכניות קיימות "שניתן להגיש ישירות לקבלן המבצע. צריך להשתמש הלכה למעשה בתכנון מבנים קיימים, סטנדרטיים ולא יקרים, ולשכפל עם היתר בנייה זריז. פשוט להתחיל לבנות".

לדבריו, "נדרש כאן בינוי מהיום למחר והחשש הוא שייבנו ערי קרווילות בלי שום תכנון מושכל. מחובתנו להשקיע בתכנון איכותי ולא להסתמך על מהנדס שימקם את המפונים אקראית בשטח. מי שצריך לקחת את המושכות, הם אדריכלים שמתמחים בתכנון עירוני, ותכננו כבר שכונות ראויות. בין היתר,  צריך לתת דגש למרחב הציבורי, באופן שנותן מקום משמעותי לקהילה, כדי לאפשר להם ככל הניתן, את אורח החיים שהיה להם טרם ה-7 באוקטובר".