כאשר אנו מוכרים דירת מגורים שבה זכויות בנייה לא מנוצלות, עורכת רשות המיסים הפרדה רעיונית בין הסכום ששולם עבור דירת המגורים הנחשבת "דירה מזכה" ובין זכויות הבנייה שעבורן נגבה מס שבח מלא של עד 47%. מוכרי בית מגורים על מגרש ב-4 מיליון שקלים גילו כי רק 2 מיליון שקלים מהעסקה מוכרים כדירה ועררו. הכרעת הוועדה הייתה חד משמעית
בעלת דירה בבית משותף בת"א חתמה מול הקבלן על נספח שבו הוסכם שלדירתה יוצמדו כל זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות, ופנתה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות הבלעדית בשטח. שכניה טענו מנגד כי הגג הוא חלק מהרכוש המשותף. ביהמ"ש הכריע באופן נחרץ
האם עסקת מתנה יכולה להתממש ללא הוכחות ממשיות לקיומה? כלה טענה כי הדירה שרשומה על שם אבי בעלה לשעבר, בה המשיכה להתגורר גם אחרי גירושיה, ניתנה לה ולגרוש שלה במתנה ונרשמה על שם חמה משיקולי מס. החם טען כי אין לה הסכם שכירות ודרש לפנותה. בית הדין לענייני משפחה פסק באופן נחרץ
חברה יזמית שהקימה בניין בבית שמש, התקשרה עם בעל עניין למכירת מספר דירות להן הוצמדו מרבית המחסנים שבבניין. כעבור שנתיים הרוכש מכר 11 מהמחסנים לצד ג', שתבע שייקבע שהוא בעל זכויות החכירה במחסנים שרכש. בית המשפט המחוזי דחה אותו והוא ערער לעליון - שפסק באופן חד משמעי
אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"
בערר שהוגש נגד ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים, טענו בין היתר בעלי זכויות בפרויקט כי ההחלטה לאשר את הבנייה נקבעה בניגוד לעמדת מהנדסת העיר ותוך פגיעה בקניינם. החלטת ועדת הערר המחוזית הייתה נוקבת וחד משמעית
בעלת נכס קיבלה דרישה לתשלום היטלי פיתוח רק שנים אחרי שהעירייה ביצעה בסמוך עבודות לפיתוח כביש ומדרכה. היא עתרה בטענה כי מדובר בחוב שהתיישן וכי יש שיהויי בגביית החוב. זו הייתה המסקנה אליה הגיעו השופטים
רישום אצל רשם המקרקעין מהווה לרוב הוכחה חותכת לבעלות, מלבד מקרים נדירים בהם הוכח שהרישום הושג שלא דין, וגם אז נטל ההוכחה כבד במיוחד. יורשי "ליאו פריש" תבעו את יורשתו של "לייב פריש" בטענה לרישום שגוי של מקרקעין על שמו, וזו המסקנה החד משמעית אליה הגיע בית המשפט
חברה ששכרה מבנה של 3,000 מ"ר בעמק חפר והפעילה גן אירועים, לא שילמה שכירות 13 חודשים בתקופת הסגרים. היא פונתה וטענה כי עומדת לה הגנת הסיכול, וכי כח עליון מנע ממנה לקיים את החוזה. העליון דחה את הבקשה, בין היתר כי "המדינה העניקה סיוע כלכלי לעסקים שנפגעו בשל ההגבלות שהוטלו עליהם"
בית המשפט קיבל את התביעה נגד החברה, אך לא נגד בעליה. בפסק הדין נכתב כי "כדי לחייב בעל חברה באופן אישי יש להחתימו בשנית, לצד חתימתו על גבי חותמת החברה. משעה שחתימת הנתבע לא מצורפת בנפרד, לא ניתן לראות בכך משום חתימה נפרדת המחייבת את הנתבע 2 כערב לחובות החברה הנתבעת"
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית דנה לאחרונה בתנאי אכלוס שדרשה עיריית בת-ים, ואשר נדחו על ידי הוועדה המחוזית, אשר כרכו את אכלוס הדירות בקידום בנייה למשרדים וכן בפיתוח רשת דרכים. המועצה הארצית דחתה את דרישות העירייה וקבעה כי אלו עשויים "להוביל למצב שבו רוכשי הדירות עלולים למצוא עצמם בני ערובה"
דיירים באחת הקומות התחתונות של בניין משותף טענו כי מכיוון שהגג מוצמד לדירות ספציפיות, רק הן אמורות לשלם היטל השבחה עבור דירות שהוקמו עליו. ואולם ועדת הערר קבעה כי גם אם שטח הגג הוצמד לדירות מסוימות, אין בכך כדי לקבוע שגם זכויות הבנייה הוצמדו לאותן דירות
דיירי בניין בחולון טענו שלהסכם אין תוקף בטענה של הטעיה והצגת מצגי שווא, וכי אין הסכמה של כלל בעלי הדירות. בית המשפט קבע שהדיירים חתמו על ההסכם כשהם ערים לתכליתו, וכי טענתם להפעלת לחץ פסול או מסירת מידע מוטעה לא הוכחה, ואף נסתרה. בנוסף, הוכח שהם לקחו חלק אקטיבי בהליך החתימה
רוכשת דירה מקבלן גילתה כי לפי תניית בוררות בהסכם המכר, במקרה של סכסוך עליה לפנות לבוררות בבית הדין "הישר והטוב" באשדוד, והגישה תביעה לביטול הסעיף. בית המשפט קבע כי בכל מקרה לא ניתן לפסוק בניגוד להוראות חוק המכר וביטל את הסעיף
בערעור שהוגש על קביעת המפקח על רישום המקרקעין, נטען כי הוא לא מוסמך לדון בפרויקט חיזוק הכולל גריעה משטח הדירות. הערעור נדחה, ובית המשפט קבע כי חוק החיזוק יוצא מנקודת הנחה כי זכות הקניין נפגעה, וקובע את הפרמטרים לכך. יתרה מכך, אל מול זכות הקניין עומדים אינטרסים בעלי חשיבות רבה, ובכללם חיזוק מבנים ותוספת ממ"דים
אחותו של אדם שנמצא בכלא חתמה בשמו על חוזה שכירות. בעלת הנכס גילתה בדיעבד היכן הוא, והחליטה לבטל את החוזה בטענה כי הוטעתה. בית משפט השלום פסק נגדה, אך ערעור שהגישה התקבל במחוזי: "בעל הנכס רשאי לדעת מה חוסנו הכלכלי של השוכר, ולהתאים את הבטוחות למצב השוכר הספציפי"
המפקחת על המקרקעין דחתה התנגדות של דיירת למיזם תמ"א 38/2, שטענה שעליית הערך של דירתה נמוכה בהרבה לעומת שכניה, אך פסקה לזכותה פיצויים. הדיירים ערערו על תשלום הפיצויים. מה פסק בית המשפט?
שוכר שחתם על חוזה להשכרת חנות ששימשה אטליז, והופעלה על ידי המשכיר, גילה שחסרות במקום תשתיות חשובות, ואין רישיון עסק. המשכיר טען שעל השוכר היה לטפל בכל אלה, אך בית המשפט סבר אחרת: "אי הגילוי והמצג שיצר התובע עולים כדי הטעיה, שהיא פגם בכריתת החוזה, ועל פי הדין רשאי היה הנתבע לבטל את ההסכם, כפי שעשה"
דייר בבניין בחולון, רכש דירה בקומת קרקע שבעליה הקודמים עשו שימוש פרטי בחלק מהחצר המשותפת, גידרו אותה והתקינו דלת עם מנעול. בעקבות כך הגיש אחד השכנים תביעה, שהתקבלה חלקית, בין השאר בטענה שהשכן המתין זמן רב מדי לפני שהגיש תביעה בנושא – ועשה זאת רק כשהרוכשים ביקשו להוציא היתר לממ"ד
שני אנשי עסקים הפעילים בתחום הנדל"ן, רכשו בית בהרצליה פיתוח מכינוס תמורת 12.7 מיליון שקל, וטענו שהמתווכת שהציגה להם את הנכס לא זכאית לדמי תיווך מכיוון שלא חתמה מולם על הסכם. מה פסק בית המשפט?
העליון דחה את עמדת רמ"י בערעור שהגישה ודרש כי תקבע מחדש את מחיר המגרש שהקצתה בפטור ממכרז ל"סאב" בהתאם לממוצע המשוקלל של מחירי המגרשים ששווקו במתחם, אך הותיר לה את האפשרות לערוך שומה, שבמסגרתה ייבחן הצורך בביצוע התאמות המחיר למאפייני המגרשים
ועדת הערר של מחוז מרכז קבעה לאחרונה קריטריונים לבחינת הקלה בתוכנית לצורך הקמת בריכה פרטית בניין משותף. ביניהם: צפיפות הבנייה בסביבת הבריכה, שטח הבריכה, עוצמת הרעש ועוד
בתביעה שהגישו בנקים בגין חובות של אחד מבני זוג שמכרו את דירתם, קבע בית המשפט כי העיקול שהטילו הנושים על יתרת התמורה של רכישת הדירה לא חל על הסכום המיועד לפרעון המשכנתה, וכי העיקול לא חל על מחצית זכויותיה של האשה ביתרת התמורה
בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגישו בעלי דירה בגבעתיים נגד החלטת ועדת הערר, וקבע כי הצמדת גג או שטח לא מקנה זכויות בנייה על השטח המוצמד, וכי היה צורך בהוצאת היתר בהסכמת 75% מהדיירים
בית המשפט המחוזי פסק כי הזכות לרישיון במקרקעין היא זכות על מקרקעין, בניגוד לזכות במקרקעין. מאחר שהתובע לא הוכיח שרכש את המקרקעין או שיש לו זכות קניינית כלשהי, הוא לא יכול לרשום זכות כלשהי בנכס
בני הזוג ניהלו מו"מ לרכישת הדירה מול בעליה, זנחו אותו, וכעבור שנתיים החליטו לרכוש את אותה הדירה בכל זאת. לטענתם הם לא חייבים לשלם דמי תיווך, מכיוון שהמתווך לא היה הגורם היעיל בחתימה על ההסכם. מה פסק בית המשפט?
הוועדה דנה בעררים שהוגשו עקב סירוב הוועדה המקומית רמת גן לתת היתרי בנייה לפרויקט תמ"א 38 בקרקע שסמוכה לתחנת מטרו עתידית. ההחלטה שניתנה לפני החלטת המועצה הארצית על הגבלות תמ"א 38 בקרבת המטרו קבעה כי הרשות סוברנית להכריע על העצמת זכויות במסגרת תוכנית כוללת
סולל בונה זכתה במכרז וחתמה על חוזה ביצוע עם חברה קבלנית שנקלעה לקשיים, במסגרת זו נכנס קבלן חיצוני כצד שלישי בחוזה פסול. בעקבות עיכובים בבנייה הוגשו תביעות הדדיות שבסופן נקבע כי סולל תשלם פיצוי בגובה 763 אלף שקל
בפס"ד יוצא דופן דחה ביהמ"ש ת"א עתירה נגד הוצאת היתר בניה לפרויקט תמ"א שהתבסס על החלטה שפג תוקפה. זאת בנימוק שניתן היה להאריך את תוקפה של ההחלטה
בית המשפט המחוזי התבקש לפסוק בשאלת התקיימות הגנת "תקנת השוק" במצב שבו זויפו מסמכי ירושה ועל סמך אותם מסמכים נרכשה חלקה
מה דינן של שומות מכריעות שניתנו בקשר לאותה תוכנית משביחה, אשר בהכרעתן קיימים פערים משמעותיים בקביעת שווי המצב החדש וגובה היטל ההשבחה? ועדת הערר קבעה: לערוך חישוב ממוצע בין מגוון עסקאות שנעשו במקרקעין בעלי מאפיינים דומים
בפסק הדין שניתן על ידי המפקח על המקרקעין נקבע כי עמדה שהתקינה דיירת בבית משותף בצפון תל אביב מהווה שימוש לא סביר בשטח המשותף ובניגוד לחוק החשמל
ועדת הערר לפיצויים קבעה "כי סימון המבנה להריסה לא פגע בשווי המקרקעין, מאחר שהשמשת המבנה הבנוי ללא היתר, מחייבת הכנת תוכנית לשינוי ייעוד", מה הייתה קביעת בית המשפט המנהלי לעתירת החברה כנגד החלטת ועדת הערר?
כיצד מוסדות התכנון צריכים לשקול את שיקולי הכדאיות הכלכלית בבואם לדון בבקשה למתן היתר בנייה מכוח תמ"א 38?
האם יש להעדיף עיקול שנרשם מאוחר יותר בזמן על-פני הערת אזהרה שנרשמה קודם בגין עסקת מכר, בטענה כי היא פיקטיבית והתבצעה בחוסר תום לב?
